מחשבות במדים

https://encrypted-tbn0.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcSjVB6vlgVW2ibWIxK8XfcmOy14myBS6_8eVM7TrSm5_-UxdfUP

עיניים טרוטות.

ריח של מנת קרב. זמזום של יתוש. הזקן מגרד. המחשבות נודדות.

השעון מראה איפשהו בין 3:00 ל-4:00, אבל על מדים הזמן מקבל ערכים אחרים.

רגעים כאלה בהם השעון מתקתק ומקרב את הסוף רק מתמטית. כמו למשל במסעות בטירונות. אתה כבר מספיק מנוסה לדעת כמה זמן עוד יש למסע ובערך עוד כמה מרחק. כבר ניתן לראות באופק את אורות הבסיס – את הסוף. אבל הוא לא מתקרב. 10 דקות, חצי שעה, שעתיים, שלוש…האורות נשארים באופק. פאטה מורגנה בכתום-צהוב.

בסרט 'מטריקס', קיימת למפעילי הספינות היכולת להסתכל על קוד ולראות עולם ומלואו.

אני מתבונן על מסך המחשב בנגמ"ש ורואה מלחמה. דווקא במקום בו היצירתיות מדוכאת הדמיון מתפרץ.

*

אזניים ערלות.

רק את הרדיו הן מסוגלות לשמוע כעת.

Rage against the machine ו-Bomfunk MC's מתנגנים ברצף, אחד אחרי השני. אני מספר לסדירניקים הסמוכים שאלה היו הלהיטים כשהייתי נער.

"כשהייתי נער". כמה מוזר לעלות מילים אלה על בדל שפתי. אין כללים כתובים, אך הרשו לי להציע עיקרון מנחה: במילים הללו יעשה שימוש החל מגיל 30 או ילד ראשון, כמוקדם מביניהם. לי הם מרגישים שני מאורעות, אשר לאחריהם אדם חדל באופן סופי מהיותו נער.

*

ידיים לאות.

הן מפשפשות בארנק להוציא מעות לגזלן. קצה הקמיצה מלטף קלות את המנוי של מכבי.

יש מעין אקסיומות לגבי מכבי, אשר סיבתן אינן נראית לעין.

כולם יודעים מתי התרחשה "עונת האליפות". זאת למרות שהיו 4 לפניה ועוד 7 אחריה.

כולם יודעים מי זה "אייל", למרות שיש כעת שניים בקבוצה.

כולם יודעים שמשחק שמכבי מארחים בר"ג לעולם לא יהיה "משחק בית".

עוד סיבה למה כדורגל כל כך דומה לדת. תמיד כולם יודעים את כל התשובות. ברם, אף אחד לא אמיץ דיו לחשוב מהן השאלות.

*

פה צחיח.

ובכל זאת יש לו עבודה, משום שחובה לדרוש בשלום המשפחה.

תן להם מזון שאינו עונה להגדרת אוכל. תן להם אמצעי שינה אשר אינו עונה להגדרת מיטה. תן להם כלי מנועי אשר אינו עונה להגדרת רכב. תן להם מספר מצומצם של שעות שינה שלא יוכלו לחלום. אבל מה שלא יהיה – אל תיגע להם ברשת הסלולארית!

האם נהיינו עבדים של אמצעי התקשורת עם המצאת הסמארטפון או שזה קרה כבר לפני? מתי בדיוק הוא הפסיק לשרת אותנו ואנחנו התחלנו לשרת אותו? עבדות פוסט-מודרנית.

*

מצח לח.

על מדים החום והקור מחליפים תפקידים.

באזרחות, רק תנו לי צינה. לעטות עוד שכבה ולהתכרבל בשמיכה. נגד חום אין מה לעשות, זולת רביצה כלבית מול פתח המזגן.

על מדים החום מציק. מציק? הוא מוציא את החשק לחיות. מרוקן מכל טיפת אנרגיה.

אבל הקור…הקור כואב. הוא כואב בעצמות, הוא כואב בשרירים, הוא כואב על העור.

על הקור השתלטו הכלבים והשועלים. החום נשאר לנבלות.

*

רגלים דואבות.

אז יושבים ומשחקים קצת. ככל שמשחק פחות עממי, כך יעשה ניסיון עיקש להשמיץ את משתתפיו.

משחק של ויסט יזכה לבוז וגידופים על כך שמדובר במשחק סוציומטי. אבל שש-בש? אין משחק לגיטימי ממנו. חצי מכמות המשתתפים, אך כמות צופים כפולה ומשולשת.

*

לשון מרירה.

רכב סטנדרטי מכיל 4 נוסעים. מדוע אם כן פק"ל קפה מכיל רק 3 כוסות. האם יתכן שהחנויות לציוד צבאי לוקחות את תפקידן שעל אחד רחוק מדי ומנסות לחרחר ריב ומדון? יש להבהיר להן שתקפידן לשפר תפקוד במשך מלחמה ולא לדאוג לקיומה.

*

לב נבון.

קיימת נטייה לייחס רגשות רבים ללב. הלב מסרב לקבלן.

האהבה מורגשת בבטן – פרפרים. התרגשות ופחד בברכיים – רעד. עלבון בגרון – מחנק.

הלב הוא בשביל הגעגוע.

שלא יספרו לכם סיפורים – רעב, עייפות, תנאי מזג אויר, תקופת בחינות, לחץ בעבודה ומה לא. הכי קשה במילואים הוא הגעגוע!

*

אצבע מאוכזבת.

לדידי, לא לעצור טרמפ לחייל זה דבר בזוי. כשל חינוכי.

הלוא אין באמת תועלת מלעצור לאדם מלוכלך וכנראה גם מסריח טרמפ. טוב נו, אבל גם אין תועלת גדולה מלהגיע למצב הזה בו אתה לבוש מדים מלוכלים ומסריחים אחרי 5 ימי שטח ללא מקלחת. האם אין מדובר על חוזה בלתי פורמאלי בין ציבור לובשי המדים לשאר הציבור?

שמור עלי ואשמור לך מקום באוטו.

כמעט שעה תמימה. רק 2 עצרו. חיילים ואדם שהגיע מכיוון ההתנחלויות.

אוי, כמה שמוסר הוא דבר חמקמק…מסתבר שאלה שנדרשים לרחוץ בניקיון כפיהם (בצדק או שלאו) הם אלה שמוכנים לרחוץ גם את רכבם עבור אחרים.

*

9 מחשבות על “מחשבות במדים

  1. מעניין ומשעשע ונוגע ומעורר הזדהות ומעלה זכרונות ו ו ו
    אהבתי מאד את ההתייחסות לדת.
    אין על שש בש.
    ככ מזדהה עם עניין החום והקור.
    הטרמפ – אני חושב שאתה לא צריך לקחת את זה למקום ההוא. לדעתי, מאז שיש הנחיה מאד ברורה על חיילים שאסור לקחת טרמפים אני חושב שזה משפיע גם על הציבור. מעבר לזה, אני ממש לא חושב שמדובר כאן על חוסר רצון להסריח את האוטו וכד'.
    שבת שלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s