עיקרון אדישות המס

הבהרה: אין לראות בפוסט זה יעוץ מקצועי מסוג כלשהו.

*

לאחרונה, בעקבות העלאת המסים הישירים בשנת 2012 והעלאת המסים הצפויה בשנת 2014, נשמעים קולות אשר קוראים להעלות את שיעור מס החברות כתחליף להעלאת שיעור המס השולי.

להלן הסבר, מדוע המתאם בין השניים מוכרח להיות חיובי וגבוה (קרוב ל-1). כלומר, כל עלייה בשיעור מס החברות תחייב עלייה דומה בשיעור המס השולי.

כמו כן, נבדוק האם יש בטענות טעם כלשהו או שמא מדובר על פופוליזם לשמו.

*

קיימות מספר צורות בהן ניתן לאגד פעילות עסקית, לרבות: שותפות, אגודה, עמותה ועוד.

בשני הקצוות נמצאות צורות ההתאגדות הבאות: עסק עצמאי וחברה בע"מ.

היתרון המרכזי בעסק עצמאי הינו עלויות הקמה, הפעלה ופירוק נמוכות, וכן פרוצדורה מעטה יותר במהלכן של הפעולות כאמור.

היתרונות המרכזיים בחברה בע"מ הם:

  1. ערבות מוגבלת של בעלי המניות. כלומר, ללא הרמת מסך, במקרה בו החברה חדלת פירעון, לא ניתן לרדת לנכסיהם הפרטיים של בעלי המניות והחברה מחזירה לנושיה את חובותיהם ככל יכולתה, לאחר מימוש כל הנכסים. חובות אשר לא נפרעו לאחר מכן, הינם אבודים וכנראה שלא יוחזרו לעולם.
  2. על רווחי החברה לא מוטלים דמי ביטוח לאומי.
  3. היכולת לגייס חוב והון גבוהה בחברה באופן משמעותי מכל צורת התאגדות אחרת.

כאשר המדינה מאפשרת לפעילויות העסקיות לפעול בשתי הצורות הנ"ל, היא מעוניינת שבעלי הפעילות ישקלו על כפות המאזניים את היתרות כאמור ולפיהם יחליטו באיזו צורת התאגדות לפעול. מטרתה היא לא להתערב במערכת השיקולים הללו, בעת הטלת מסים.

*

בואו נבחן את שיעורי המס כיום ונבדוק האם קיימת אדישות בכל הנוגע לשיקול המיסוי:

 

חברה(4)

עסק עצמאי

רווח לפני מס

100

100

מס הכנסה (1)

(25)

(48)

רווח נקי

75

52

מס על דיבידנד (2)

(22.5)

 

רווח בידי הבעלים

52.5

52

הערות לטבלה:

(1)     שיעור מס חברות – 25%, שיעור מס שולי במדרגה העליונה – 48%.

(2)     שיעור מס על דיבידנד – 30%.

(3)     קיים מס ייסף בשיעור 2% על הכנסות גבוהות מסך של כ-800,000 ש"ח בשנה, אך הוא חל על כל סוג של הכנסה בידי היחיד, לרבות הכנסה מעסק והכנסה מדיבידנד, ולכן לא משפיע על השיקולים שעולים מהטבלה.

(4)     לצורך ניצול מדרגות המס הנמוכות מיגיעה אישית, בעל החברה ימשוך משכרות עד למדרגות העליונות ומסכום זה ואילך ימשוך דיבידנד.

(5)     תחת ההנחה שהטבות המס השונות בשתי צורות ההתאגדות מתקזזות.

אז מה בעצם ניתן ללמוד מהטבלה? ניתן ללמוד שמבחינת מס אין עדיפות לעסק עצמאי או חברה. (בואו נניח ש-0.5% לטובת החברה מגלם את עלויות החברה על פני עסק עצמאי.)

*

כעת, בואו נבחן את שיעורי המס אשר יחולו החל מיום 1 בינואר 2014 (שיעור מס חברות 26.5% ושיעור מס שולי במדרגה העליונה 50%) ונבדוק האם קיימת אדישות בכל הנוגע לשיקול המיסוי:

 

חברה

עסק עצמאי

רווח לפני מס

100

100

מס הכנסה

(26.5)

(50)

רווח נקי

73.5

50

מס על דיבידנד

(22.05)

    

רווח בידי הבעלים

51.45

50

על פניו, נראה כי עיקרון אדישות המס עתיד להיפגע, כלומר אדם אשר יעלה על דעתו לפתוח עסק עצמאי יחשוב פעמיים, הואיל ונקודת המוצא שלו היא הפסד של 1.45% לעומת חברה.

*

כעת, נבחן מצב בו הממשלה היתה מעלה את שיעור מס החברות בעוד 0.5% ומורידה את שיעור המס השולי על המדרגה העליונה גם כן ב-0.5%:

 

חברה

עסק עצמאי

רווח לפני מס

100

100

מס הכנסה

(27)

(49.5)

רווח נקי

73

50.5

מס על דיבידנד

(21.9)

     

רווח בידי הבעלים

51.1

50.5

ניתן לראות כי מהלך כזה היה מצמצם את הפער בין צורות ההתאגדות ושומר טוב יותר על עיקרון אדישות המס.

*

בסופו של יום, שינוי שיעורי המס בשנת 2014, עתיד לגרום לפתיחתן של חברות רבות על חשבונם של עסקים עצמאיים. הדבר יגרום לאובדן הכנסות ברשות המסים, בביטוח הלאומי (שלא משולם על רווחי חברה) ולנושים השונים שיאלצו לנסות לקושש את המגיע להם מחברה בע"מ, בעוד שיתכן מאד ובעל המניות צוחק עליהם ממגדל השן.

מצד שני, אין אנו רוצים להעלות באופן חד את שיעור מס החברות על חשבון המס השולי ועל-ידי כך למנוע את היכולת לגייס הון וחוב ובכך לפגוע בצמיחה ובפעילות שוק ההון, שכן העדפתם של רבים תהיה בפתיחת עסק עצמאי משיקולי מס.

אל למדינה להתערב בשיקול לאופן צורת ההתאגדות באמצעות הטלת מסים. על כן, ראוי כי מדינת ישראל תתקן במעט את העוול שעתיד להתקיים, תקשיב לטענות הציבור, ותעלה את שיעור מס החברות ב-0.5% על חשבון שיעור המס השולי.

*

מעניין לעניין ובעניין קצת שונה, לפי מה שמסתמן בימים אלה, מי שיסיים את לימודי התואר/מקצוע שלו בשנים 2014-2015 יזכה לנקודת/חצי נקודת זיכוי רק עבור שנה אחת. ב-2016, יחזור המצב הנוכחי.
בהתאם לזאת, מי שזה רלוונטי לגביו, כדאי לשקול דחיה של סיום התואר לשנת 2016, קל וחמר אם אתם עתידים לסיים בשלהי 2015.

שבוע טוב.

*

כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פוסט חדש שעולה.

11 מחשבות על “עיקרון אדישות המס

  1. פינגבק: ליגת שוקי ההון – פנסיה | הון אנושי. על ספורט והשקעות

  2. מתן, שתי שאלות:
    1. כתבת 50% מס אבל המס הוא דיפרנציאלי ורק כשמגיעים לרמה הגבוה ביותר משלמים 50%. לכן בפועל משלמים פחות. עד כמה זה אמור לקזז את ההפרש הקיים לרעת העסקים?
    2. האם באמת קיים בלנס בין ההון של העסקים להון של החברון וחצי אחוז מקזז אחד את השני? הרי אם חצי אחוץ של אחד הוא X ושל השני הוא 0.1X אז להוריד לאחד ולהעלות לשני יכול לגרום להפסד/רווח של המדינה.

    • 1. כתבתי במפורש שבעל מניות בחברה ימשוך שכר עד המדרגות העליונות ואז יהנה משיעורי המס במדרגות הנמוכות בדיוק כמו בעל עסק. לאחר לאחר מכן הוא יתחיל משוך דיבידנדים (או משכורת – הוא אמור להיות אדיש).
      2. לא. אין מספר קסם. זה תלוי באופי ובגודל החברה וכן בכמה את מכמת את הפנאי שלך שמתבזבז על פרוצדורות ובירוקרטיות של חברה לעומת עסק. 0.5% נחשב כמיצוע סביר.

  3. שלום מתן.
    ראשית, אני עוקב אחרי הבלוג שלך מזה זמן. כתוב יפה וחד.
    שנית, אני התחלתי ללמוד באוקטובר 2012. משמע, אם הכל יילך חלק, אני צפוי לסיים בקיץ 2015. תוכל להרחיב על הנקודה האחרונה שעליה דיברת?
    על איזה נקודת זיכוי מדובר? הטבת מס של סטודנטים?

    • שלום עידו, אני שמח שאתה עוקב.
      לפי הנתונים שזה עתה הבאה, ותחת ההנחה שאתה לומד לתואר ראשון, כביכול, אתה אמור להיות זכאי לנקודת זיכוי לצורך מס למשך 3 שנים, החל מהשנה שלאחר השנה בה אתה מסיים את לימודיך.
      שוויה של נקודת זיכוי הוא סכום קבוע אינו משתנה מאדם לאדם. שוויה של נקודת זיכוי בשנת 2013 הינו 2,616 ש"ח. כלומר, נניח מצב בו חישוב המס השנתי שלך מראה תשלום מס בסך 10,000 ש"ח. הואיל ואתה תושב ישראל יש לך 2 נקודות זיכוי. הואיל ואתה אדם עובד יש לך 0.25 נקודות זיכוי נוספות, בגין נסיעות למקום העבודה.
      אדם מן השורה יצטרך לשלם 4,114= 2.25*2,616 – 10,000. אם תהיה לך עוד נקודת זיכוי, תצטרך לשלם רק 4,114-2,616=1,498.

      אז מה הקאצ'? הקאצ' הוא שמי שיסיים תואר בשנים 2014-2015 יקבל נקודת זיכוי רק בשנה העוקבת במקום ב-3 השנים העוקבות, כלומר מדובר על סכום של מעל 5,000 ש"ח במשך שנתיים, וזה לא מעט כסף.

      לכן, אם זה לא מפריע לך בהמשך החיים (למשל למצוא עבודה או להעתיק מקום מגורים), רצוי לדחות את הסיום הרשמי של התואר לתחילת שנת 2016. הדרך הפשוטה ביותר היא לנסות לדבר עם מזכירות המחלקה או לבקש מאחד המרצים להעביר ציון לעבודה רק לקראת סוף השנה הקלנדרית (אם זה אפשרי כמובן ולא פוגע בך).

      ולאחר כל זה, חשוב מאד להדגיש – עולם המיסים מתאפיין ברמה די גבוה של חוסר ודאות. קיים סיכוי סביר בהחלט שהדברים יהיו שונים בקיץ 2015, לטובה או לרעה.
      בהתאם לזאת, המלצתי היא לפי תחילת הסמסטר האחרון של התואר לבקש הכוונה, כאשר הפרטים יהיו יותר קונקרטיים.

      אני לא יודע אם הבלוג הזה יהי קיים עוד שנתיים, אבל מניח שחשבון הפייסבוק שלי עדיין יהיה פעיל ואתה יותר ממוזמן לבקש יעוץ, *שאינו מקצועי*.

        • מאד תלוי בתואר ובמוסד.
          כמה מחברי ללימודים הגישו עבודות מעט באיחור בסמסטר האחרון ללימודים ואז את הזכאות הרשמית הם קיבלו לאחר שהתחלפה שנה קלנדרית. זה לא דרש מהם רישום נוסף לאוניברסיטה או פרוצדורה כלשהי. היה מתרגל אחד שהיה צריך לבדוק עשרות של עבודות גדולות (כל אחת עשרות עמודים), ולכן מי שהגיש בסוף ספטמבר (סוף המועד לאחר הארכה) כבר היה ב"סכנת זליגה".

  4. מתן שלום.

    1. רציתי להדגיש שישנם המון שיקולים נוספים להקמת חברה כגון מוניטין ונראות העסק, חובה מסוימת להתאגד כחברה לעיסוקים מסוימים (בעיקר קשרי מסחר עם חו"ל) ועוד.

    2. אתה מדבר על מצב בו בעל העסק או בעל החברה מעוניין למשוך את כל הכספים לחשבונו הפרטי. אבל במידה ואדם מעוניין או להרחיב את העסק או להשקיע בנכסים נוספים (כדוגמת חנויות להשכרה וכו') הרי שהחיסכון בחברה משמעותי בהרבה מכיוון שאין חובה למשוך דיבידנדים ואפשר להשאיר כספים צבורים בחברה.

    3. התייחסת לנושא תשלום הביטוח לאומי כאל משהו פעוט וזניח. בפועל תשלום הביטוח הלאומי מעל כ-5,000 ש"ח מגיע לכדי מעל 16%. כך שאם אדם נמצא במדרגת מס הכנסה שולי של 33% בפועל הוא משלם גם 16% לביטוח לאומי וזה נותן לו 50%. ולכן כבר בשלב הזה לעיתים עדיף לעשות חלוקה עם דיבידנדים (כמובן שיש שיקולים שבגינם שווה לשלם הרבה לביטוח לאומי).

    לגבי כל מי שמתעניין בנושא של נק' זיכוי. אין בעיה לדחות או להקדים הגשה של עבודה זו או אחרת במספר חודשים. במקרה שלי נדרשתי להגיש עבודת סמינריון בחודש אוקטובר, דחיתי אותה לחודש ינואר. קיבלתי את התואר יחד עם כולם, אבל את הזכאות לתואר קיבלתי בשנה קלנדרית אחרת. בזכות זה יכולתי לנצל את נק' הזיכוי רק בשנים בהם הרווחתי ולא בשנה בה לא עבדתי וכך היא לא הייתה עוזרת לי. בכל מקרה מדובר בנושא שיהיה רלוונטי לשקול רק בסביבות אוגוסט 2015 בתקווה שיהיה ברור מה צפוי העתיד לגבי החוק הספציפי הזה.

    • טל שלום, תודה על תגובתך המעשירה.

      1. לא התיימרתי לרגע לכתוב את כל השיקולים (חוקיים או שאינם חוקיים). כתבתי במפורש שאני מציין את העיקריים שבהם בלבד.

      2. חד משמעית לא נכון! (כלומר דבקנית זה נכון, אבל תכליתית זה ממש לא משנה) אם נתעלם לרגע ממשקיעים אסטרטגים, היות ומספרם זעום, ביחס לכלל העסקים, מרבית המשקיעים הינם משקיעים פיננסיים. משקיע פיננסי רואה מול עיניו דבר אחד – כסף! הסיבה שהוא משאיר כספים בחברה היא ע"מ להגדיל רווחים עתידיים אותם ימשוך בעתיד כדיבידנד. על כן, מדובר אך ורק בדחיית מס ולא בהפחתת מס. אז נכון, דחיית מס חוסכת כסף, הואיל ואנחנו חיים בעולם ריאלי בו הדוחות לצורך מס נומינליים, אך בו בזמן הוא גם מאבד ריבית אלטרנטיבית בשיעור מס נמוך בהרבה כמשקיע פרטי (למשל בניירות ערך או נדל"ן).

      3. בחברות קטנות זה אכן שיקול שיש לקחת בחשבון. עם זאת, ברגע שהחברה כבר בינונית ומעלה, מרבית ההכנסה מעל התקרה לבט"ל, ולכן זה לא רלוונטי. אך חשוב לזכור שבחברות הקטנות העלויות של חברה לעומת עסק באחוזים גבוהות בהרבה מ-0.5%, ולכן יש סיכוי סביר שזה מקזז, לפחות חלקית, את דמי הבט"ל.

      יום טוב 🙂

      • ההתייחסות לדחיית מס היא כל המשחק במסים !
        שים לב
        נניח אדם רוצה לרכוש חנות להשכרה והחנות עולה 600,000 ש"ח. נניח האדם לא רוצה מימון חיצוני והוא מסוגל לחסוך למטרה זו 200,000 ברוטו בשנה.
        בעיגול של 50% מס שולי זה אומר שהוא חוסך 100,000 כלומר נומינלית ייקח לו 6 שנים להשיג את הסכום הרצוי.
        אם הוא עובד דרך חברה, ומשלם רק 25% מס חברות, אז הוא חוסך 150,000 ש"ח כל שנה כלומר נומינלית ייקח לו רק 4 שנים להשיג את הסכום ולא 6.
        זה משמעות אדירה!
        זה חוסך לו 2 שנות עבודה עבור הנכס הזה! שאותן כמובן הוא יכול להשקיע בנכס אחר.

        בכל מקרה
        בפשטות -אני מסכים איתך שצריכה להיות אדישות בין מס חברות (כולל דיבידנד) למס שולי של אדם – כל אדם אמור לפעול באיזו צורה שהוא רוצה ולשקול את שיקוליו השונים לפי רצונותיו. מי שמחפש לדחות מס, להשקיע בעסק או בדברים אחרים – שיפעל כחברה. מי שרוצה למשוך את הכל ולחסוך בירוקרטיה ועלויות רבות של הנה"ח כפולה, של ביקורת ספרים ושל אגרות יפעל כעצמאי.

        • אתה צודק בדוגמא שלך.
          אני רק אומר, שמצד שני את ה-100,000 אחרי מס הוא יכול להשקיע בעסק (נניח שהוא לא רוצה לעשות זאת בחשבון המשותף עם אשתו) בני"ע ולשלם רק 25% מס, לעומת אם היה משקיע דרך החברה היה משלם מס חברות+דיבידנד.
          מה שאני בא להגיד, שהיתרונות והחסרונות המיסויים די מתקזזים עבור כלל הציבור, כאשר מתקיים עיקרון אדישות המס, וכל אחד צריך לבחור האם יותר טוב לו לרכוש נכס או להשקיע בני"ע.

          בכל מקרה, התגובות שלך מעשירות, ואשמח לראותן באופן תדיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s