יומן מכבי (10) – קרקע המציאות

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי ההפסד 0:1 למכבי תל אביב:

בפרק האחרון של 'נובחים בירוק' הימרתי על הפסד. חשבתי שיהיה מעט גדול יותר, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שהיו אוהדי מכבי שהביעו על כך את מורת רוחם בטוויטר. בהערת אגב, טרם נתקלתי בפלטפורמה חברתית רעילה יותר, ארסית יותר ושטחית יותר מטוויטר. אני מפרסם שם את הטורים מהבלוג ואמשיך בכך, אבל אני מודה שאני מעדיף בהרבה לנהל את הדיונים בפייסבוק (שגם לו לא חסר, ועדיין… הרבה פחות גרוע). אינני יודע מה הסיבות לכך. אולי אנונימיות של חלק לא מבוטל מהמשתמשים. אבל זה פחות רלוונטי כרגע.

מה שרציתי לומר לגבי אותם אוהדים הוא שהמשחק, לצערי, החזיר אותם לקעקע המציאות. אם בשבילי זו היתה חוויה מתסכלת ומאכזבת אני רק יכול לנסות לדמיין כמה כואב זה היה למי שחשב שננצח את המשחק.

אני לא מהמר גדול וברור שבהמשך העונה אטעה, אבל עצם זה שפגעתי בשני הניצחונות, בתיקו ובהפסד מראה שאני מבין, פחות או יותר, היכן מכבי נמצאת, מבחינת רמתה, נכון לנקודה זו. ונכון לנקודה זו היא קבוצה ששווה מאבק על מקום באירופה ותו לאו. קל וחמר שאינה שווה מאבק על האליפות.

אי אפשר לזלזל בת"א על תוצאותיהם בתירוץ שהליגה חלשה ולהתרשם ממה שעושה מכבי באותה ליגה ממש, כשהיא עושה פחות. הרבה פחות.

בכלל, לכנות אותם קבוצה בינונית זה להיזכר בערגה בתקופות אחרות בכדורגל הישראלי. ת"א בינונית ביחס למה? לעצמם תחת קשטן? תחת סוזה? נו ברור. הליגה נחלשה ביחס לאירופה. כולל כל הליגה. זה לא פסח על אף קבוצה בכדורגל הישראלי המקצועני. אבל כקונטנדרית לאליפות ביחס לשאר הליגה היא לא פחות טובה מחלק מהאלופות שיצא לי לראות. גם אם בסופו של דבר הם לא יזכו באליפות, למרות שאני לא רואה מי יכול למנוע זאת מהם.

ומכבי? מכבי לא שם. מכבי לא קרובה לשם. לא בחומר השחקנים, לא בצוות המקצועי ולא בהנהלה. ובטח לא בסינרגיה שבמועדון בריא נוצרת בין כל אחד מהגורמים הללו.

מכבי הגיעה למשחק שהיה הרבה יותר חשוב עבורה מאשר ליריבה, לנוכח העונות האחרונות. מה ש"גאוני" הפאנל תיארו כ"משחק הצהרה". ובמשחק הזה מכבי לא יצרה אפילו מצב איכותי אחד. אחד! לא תגידו לא מספיק. לא תגידו לא בכמות שהיינו רוצים לראות. אחד מסכן שבמקרה יכול היה להפוך לניצחון או אפילו רק להשוות. ות"א, אותה ת"א שאוהדי מכבי מגדירים כבינונית ואפורה, הגיעה לשלושה מצבים כאלה. נכון, היא לא כבשה מהם ודווקא השער לא הגיע בהזדמנות איכותית, אבל לאורך זמן קבוצה שתגיע לשלושה מצבים איכותיים תנצח פעם אחר פעם אחר פעם קבוצה שלא תגיע כלל למצבי איכות. וכדי לנטרל מראש את הוויכוחים, מי שרוצה לרשום חצי מצב על הכדור שעבר מרחק מטרים ספורים משערה של ת"א פחות משניה לפני שניקיטה רוקביצה עבר שם שירשום. זה לא משנה את התמונה הכוללת ובלאו הכי אם רוקביצה לא הגיע לכדור אף שחקן אחר בליגה לא היה מגיע אליו.

*

מרקו בלבול, בניגוד למה שחשבתי, היה האיש הנכון במקום הנכון בעונה שעברה. הוא ייצב את משחק ההגנה. הוא הקנה שיטה סדורה שהתאימה לחומר השחקנים. הוא הרים את הקבוצה מבחינת התוצאות החזיר אותה לאירופה. ברם, ההשפעה הכי משמעותית שלו היתה בפן המנטלי. לצערי הרב, נראה שזה היה הדבר היחיד שנותר מהעונה שעברה. הקבוצה עדיין חסונה מאד מנטלית. גם אתמול, השער לא שבר את השחקנים ולא הפיל את רוחם. וזה חשוב מאד ולבלבול מגיע על כך קרדיט גדול. אולם בלבול מקבל נוק אאוט טקטי מהמאמן היריב כבר מחזור רביעי ברציפות. הפעם, בניגוד למשחקים הקודמים, לא היה לו מספיק עודף כישרון בסגל כדי לגשר על הפער הזה.

וגם אם יש כישרון בסגל, זה פחות רלוונטי כשבוחרים לא להשתמש בחלקו.

אני יכול לעשות חסד עם בלבול ולנסות להבין מדוע הוא העדיף את רז מאיר על ארנסט מאבוקה. האחרון איבד את אלירן עטר פעמיים בהפסד הביתי 3:1 בעונה שעברה ואולי בלבול חשב שמאיר יסתדר עם התנועה של עטר לאמצע טוב יותר. אמנם עטר לא היה בסגל (תכף ארחיב לגבי זה), אבל בלבול כנראה כבר לא רצה לשנות את ההרכב שתרגל לאורך השבוע. אך החלטתו התבררה ככישלון. מאיר היה חלש מאד ובכלל מדובר על שחקן פחות טוב ממאבוקה. לטעמי, בשני צדי המגרש. לא שאין אלמנטים בהם הוא עדיף, כמו כיבוש שערים, אבל במשחק  בו החלוצים לא מגיעים למצבים והמגנים שאמורים להיות תוקפים מאד מאופקים, ואחרי מעבר לקו של ארבעה בהגנה עוד יותר מאופקים, זה לא נראה לי גורם שאמור להכריע את הכף לטובת מאיר. ולעניין עטר, אם בלבול כבר בחר לפתוח עם חמישייה הגנתית זה היה אמור לפתור גם את הבעיה הזו. מאבוקה אחד הכלים ההתקפיים החשובים של מכבי ואין לנו את הפריווילגיה לוותר עליו במשחק כזה. לפני המשחק חשבתי שמאצ'-אפ לטובת מכבי יכול להיות מאבוקה על אופיר דווידזאדה. מסתבר שטעיתי במאה ושמונים מעלות. המאצ'-אפ הכי חד צדדי אכן היה בין המגן הימני שלנו למגן שמאלי שלהם, אבל לצד השני. אנריק סבוריט כנראה המגן השמאלי הכי טוב בליגה. במקום שהוא יפחד לתקוף בשל החשש ממאבוקה, הוא יכול היה לשים דגש בעיקר על משחק ההתקפה, כיוון שמאיר לא היווה איום.

אני יכול לנסות לעשות חסד עם בלבול ולנסות להבין מדוע הוא העדיף את דולב חזיזה על טיירון שרי. כנראה שבלבול רצה עוד שחקן שעובד יותר הגנתית, שלוחץ, שמכסה שטחים ובעיקר דריבליסט. בלבול, אולי, לא מאמין ביכולת של המשחק הקבוצתי לפרוץ את ההגנה של ת"א. מה שאכן התברר כנכון במשחק. ייכתן שהעדיף שחקן סוליסט יותר שפחות תלוי במשחק הקבוצתי. בהיעדרו של סינטיהו סלליך, חזיזה הוא הדריבליסט הטוב בסגל. לפחות כל עוד יאניק ווילדסחוט לא הוכיח לנו אחרת. אם אי פעם תינתן לו ההזדמנות לעשות כן.

אני יכול לנסות לעשות חסד עם בלבול ולנסות להבין מדוע העדיף להכניס בחילוף הראשון את מקסים פלקושצ'נקו. פלקושצ'נקו, לכאורה, אמור להיות השחקן שבונה את ההתקפות הכי טוב במכבי. לא שהוא הראה את זה מאז שהגיע לקבוצה, אבל נניח. עד לכניסתו מכבי נעדרה כל משחק מסודר. במחצית השניה אני חושב שההליכה של ת"א לאחור השפיעה על כך יותר משחקן זה או אחר או חילוף זה או אחר, אבל בואו נהיה נחמדים וניתן את הקרדיט לבלבול שהחילוף שלו הוא ששינה את המגמה במשחק.

מה שאני לא יכול לעשות חסד עם בלבול, גם אם אני ממש מנסה, היא ההחלטה לתת לפגועי הראש לחזור למשחק. אני לא איש צוות רפואי במכבי. ואם אנשי הצוות הרפואי מסמנים חילוף, אז אין כל סיבה לשאול את גיא חיימוב ובטח לא לשלוח למערכה את גיורא אנטמן. לא מדובר על מתיחה בשריר שבמקרה הכי גרוע תיהפך לקרע או שסתם תדפוק לנו את המשחק, כמו שקרה עם עאיד חבשי בעונה שעברה נגד אותה ת"א. מדובר על פגיעת ראש. לא משחקים עם זה. ואם הצוות הרפואי מסמן חילוף אז מחליפים. כי זה כולה כדורגל. כן, כולה. וגם אם כבר היו מתבצעים כל שלושת החילופים, שחקן עם פגיעת ראש, כולל שוער, לא צריך לחזור לשחק בניגוד לעצת הצוות הרפואי. גם אם בלבול ואנטמן עבור קורס בסיסי באנטומיה בקורס המאמנים.

האכזבה של חלק מהאוהדים כל פעם מצוות מקצועי זר זה או אחר גורמת להם להערכת יתר לישראלי שמגיע אחרי. אבל עזבו, זה לא עד כדי כך משנה, יש בעיות הרבה יותר גדולות במועדון מאשר המאמן.

*

כפי שכתבתי לעיל, אגע בהעדרו של עטר. אני חושב שההחלטה של ולדימיר איביץ' היתה מצוינת. לא מקצועית, אלא התנהלותית. להוציא שחקן מהסגל נגד כפר סבא או נס ציונה לא מעביר שום מסר. עבור חלקם זה צ'ופר. למה להם לסכן את הרגליים ולהתאמץ במשחק בפרופיל נמוך מול יציעים מדוללים? שבוע מנוחה וחוזרים לפעילות. המשחק הזה הוא מסוג המשחקים שלשחקן כואב להפסיד. זה מעביר מסר חזק הן לשחקן והן לשאר השחקנים בסגל שמי שלא יתיישר לא ישחק ולא משנה עד כמה גדול וחשוב המשחק. אפילו סדרת חינוך נראית טוב יותר אצל המאמן הצהוב. אצלנו שועה ישב על הספסל במשחק בפרופיל נמוך ועלה ממנו כסוג של מושיע. ההתנהלות שלו באותו משחק הראתה כמה זה היה יעיל. עטר ויונתן כהן קיבלו סטירה אמיתית. עם הצד המעליב של היד. גם אם זה יגרום לעטר עצמו להמשיך עם הקונצים, זה יישר את שאר הסגל.

*

ברשותכם, את חוות דעתי על בלומפילד המשופץ אשאיר לביקור הבא. אני רוצה לחוות אותו פעם נוספת לפני שאצא בהצהרות.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “יומן מכבי (10) – קרקע המציאות

  1. הבעיה העיקרית עם מרקו שהוא לא באמת מאמן אותם. הוא קובע את המערך, את ההרכב ואת החילופים אבל שם נגמרת ההשפעה שלו. בכל התקופה שהוא מאמן אותנו לא ראיתי תבנית אחת שחוזרת על עצמה שאני יכול להגיד שמרקו יישם בקבוצה. אתמול זה צעק לשמיים שקבוצה שמשחקת במערך של 3 בלמים אחת לשנה שיחקה אותו טוב מאיתנו, ידעה להשתמש במגנים שלה ולייצר שליטה באמצע. אנחנו נראינו מבוהלים, לא מדוייקים ועם 0 רעיונות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s