יומן מכבי (43) – הלב חלק א'

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי הניצחון 1:2 על הפועל באר שבע:

הפרק הספורטיבי של העונה הסתיים. מכבי לא תיקח אליפות ולא תרד למקום השלישי. המקום השני, נחמה פורתא, הובטח. וכפי שוודאי מרמזת כותרת הטור, הגיע הזמן לעסוק בעתידו של מאמן הקבוצה, מרקו בלבול.

להלן נמנה את היתרונות העיקריים של בלבול (ללא סדר פנימי מסוים) כמאמן בכלל ובמכבי בפרט. ואם שכחתי משהו אני בטוח שהקוראים היקרים ידאגו להזכיר לי אותו. לא, אין שום צורך להזכיר לי בתגובות את החסרונות. היום דנים על היתרונות. באחד הטורים הבאים נדון על החסרונות ונכריע בשאלה האם בלבול צריך להישאר המאמן של מכבי גם בעונה הבאה.

*

  1. תוצאות: שיעורי ההצלחה של מכבי העונה מרשימים ואפילו היו עשויים להספיק לאליפות בעונות כאלה ואחרות (ספקולציה כמובן, כיוון שיש עוד משתנים). במכבי הנוכחית שום דבר לא טריוויאלי ולסיים במקום השני זה גם משהו. ולהבטיח אירופה מעשית עוד לפני הבית העליון ותיאורטית מספר מחזורים לסיום העונה זה גם משהו. וזה משהו שלא נעשה מאז המעבר לאצטדיון 'אבירן' וקצת לפניו.
  2. המערכת: בלבול עושה מה שעושה במערכת בעייתית, בלשון המעטה. מערכת בה קשה למאמנים לשרוד, לא כל שכן לתפקד. להשיג את ההישגים שמניתי לעיל במערכת כזו זה לא דבר של מה בכך.
  3. מומנטום: בלבול הגיע לקבוצה במשבר ולמועדון בשפל. קיבל קבוצה שנושקת לקו האדום (אם כי גם לא רחוקה מבית עליון – הכול היה צפוף מאד). הוא הצליח גם לבלום את ההתרסקות וגם החזיר את הקבוצה להיות קבוצה מנצחת, גם אם לא אלופה. וודאי שאני לא מסתפק ברק מנצחת ולא אלופה, אבל יש דברים שלא תלויים רק בבלבול, וביחס למקום בו קיבל את הקבוצה וביחס לתנאים, המקום בו היא עומדת כיום ראוי לשבחים.
  4. שיטתי: בלבול מאמן שיטתי ביחס לביצה המקומית. גם אם לעתים מבקרים את ההכנה למשחק ספציפי, את ההרכב או את ניהול המשחק, אי אפשר להתעלם מכך שלמכבי יש שיטה. גם הגנתית ובעיקר התקפית. והשיטה ההתקפית הזו עובדת. בניגוד לחלק מהשנים הקודמות, רואים שהשחקנים מבינים מה נדרש מהם ומה הם צריכים לעשות עם הכדור ובלעדיו. לא תמיד זה עובד. ולפעמים האשמה לא רק בהם, אלא גם במאמן, אבל שיטה קיימת וניכר שעובדים עליה רבות באימונים.
  5. אסתטיקה/אטרקטיביות: אני לא מאמין במושג הזה "DNA של מועדון" אבל בהחלט מאמין באתוס של מועדון. וחלק מהאתוס של מכבי זה המשחק ההתקפי והססגוני. לעתים אף על חשבון תוצאות. אז נכון שקל לצחוק ולזלזל בו ונכון שהכי קל להפנות את המצלמה הצידה, לעתים בדמגוגיות, אבל כשבלבול אומר (או מתכוון לומר) שמכבי משחקת את הכדורגל הכי יפה בישראל, הוא צודק. כן, מכבי ת"א קבוצה טובה יותר וכן היא ראויה יותר ממכבי לתואר האליפות, אולם מכבי משחקת יותר אטרקטיבי. בסדר, אפשר תמיד להשוות לליגות אחרות או לשנים אחרות כאילו שזה רלוונטי לעניין. העונה, בליגה שלנו, אין אטרקטיבית ממכבי ואף כמכבי. הן במבחן העין והן במבחן הסטטיסטי של שערים, שערים צפויים, איומים וכיו"ב. או כמו שכתב לי אוהד מכבי ת"א: "אין בישראל קבוצה שמשחקת כדורגל אטרקטיבי, אבל מכבי חיפה היחידה שחושבת קודם כל על איך לכבוש ולא על קודם כל על איך לא לספוג שערים". וזה בדיוק האתוס של מכבי עליו אני מדבר. כן, אני מעדיף אליפות אפורה על מקום שני צבעוני (גם ביחס ללבנט), אבל כשהתוצאות אינן ידועות מראש ובהיבט של עונה שלמה, אני אוהב את ההימור לבנות קבוצה ששמה את הדגש על התקפה וכיבוש שערים.
  6. אלטרנטיבה: יש מאמנים טובים יותר מבלבול שריאלי להביא למכבי. בזר לא הייתי נוגע, כי בלאו הכי לא יתנו לו לעבוד. אבוקסיס מאמן נפלא, אבל לא התרשמתי מעבודתו בקבוצות יוזמות (או שהיו יוזמות לפניו). לא רואה את מכבי מצליחה כקבוצה מגיבה. אולי פה ושם במשחק אד הוק או במפעל גביע, אבל לא על פני עונה שלמה. שלא לדבר על האופן בו הדבר יתקבל בקהל. אם ננקה כאלה שבתכלס כבר אינם מאמנים פעילים/עדיין לא במקום לאמן במועדון בסדר הגודל של מכבי, נשארנו, בגדול, עם ברק בכר, סלוברדה ורב"ש. כן, שיפור, אבל בכל זאת לא תהומי (נו, זה מה שאנחנו יודעים לייצר פה בכדורגל המקומי) וכשהחלופות אינן הבדל אקוטי, חובה לקחת בחשבון את הסעיף הבא.
  7. קורונה: לנוכח משבר הקורונה, ואם להאמין לאמצעי המדיה השונים, מכבי תבצע בקיץ הקרוב מספר שינויי מוגבל מאד והתקציב שיוקצה למטרה זו גם כן יהיה מוגבל ביחס לשנים עברו. כלומר, מאמן אחר יצטרך להתמודד עם הסגל של בלבול. סגל שלא בהכרח מתאים לפילוסופית המשחק של אותו מאמן. כמו כן, הפגרה הקצרה שנכפתה עלינו תשאיר פחות זמן להתאקלמות, הטמעת שיטה, יצירת כימיה וקשרים בין אישיים.
  8. יציבות: מכבי היא תחנת רכבת למאמנים, בשנים האחרונות. עונה פה זה הישג נהדר עבור מאמן. במקום בו "תהליך" הוא מושא ללעג תקשורתי במקרה הטוב ומילה גסה במקרה הפחות טוב, יש יתרון למאמן שיחל עוד עונה אחרי שנה וחצי בתפקיד, עם סגל שהיה מעורב בבנייתו, כשהוא מכיר את השחקנים והם אותו, את השיטה שלו, דרכי ההתנהלות שלו ופילוסופיית המשחק.
  9. בן בית: כמובן שזו לא סיבה מרכזית ואולי אפילו לא סיבה בכלל, אבל זה בונוס שראוי לציון.
  10. אישיות: לכל אחד, וגם לבלבול, יש שלדים בארון ואירועי עבר שלא מטיבים עם תדמיתו, בלשון המעטה. עם זאת, בסופו של דבר, בקדנציה הנוכחית במכבי, מדובר על אדם נוח לבריות, שמתבטא בצורה קורקטית, שאמנם לפעמים קצת יבשה, אבל לא מבישה. בלבול, בראיונותיו, לא זורק שחקנים מתחת לגלגלי האוטובוס ולא משפילם. לא תראו את בלבול מקלקל או מאבד את העשתונות. קל וחמר לא תוקף מאמן/שחקן יריב. זה אמנם אמור להיות דבר סטנדרטי ביותר, אבל כפי שאנחנו נוכחים כל מחזור או שניים מחדש, בישראל זה לא ממש. או יותר נכון ממש לא.

לסיכום, אני מזכיר שטרם הכרעתי כאן בשאלה האם בלבול צריך להישאר אם לאו, אבל ההתחלה היא להכיר ביתרונות שלו, בדגש על המהפכה – לא פחות – שעשה בקבוצה עת קיבל אותה בשפל. גם אם בלבול יחזיר את מפתחות הקבוצה בסיום העונה, הוא יעשה זאת כשהיא במצב טוב לאין ערוך מהמקום בו קיבל אותם.

מחשבה אחת על “יומן מכבי (43) – הלב חלק א'

  1. כמו שמכבי מתנהלת, אני לפעמים מאחל למרקו שבשבילו יחתכו אותו בשיא. הרי לא באמת יתנו לו או למחליפו את הכלים לקפיצת המדרגה האמיתית, ובעיקר לא את העצמאות לביצועהּ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s