יומן מכבי (19) – סוף סיבוב ראשון

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי הניצחון 2:0 על מכבי נתניה:

הפעם אני רוצה לסכם את הסיבוב במספר נקודות:

  1. מאמן – נתחיל מהנקודה שהיא אולי המשמעותית ביותר על הנייר מבחינת השינוי של מכבי בקיץ, והיא כמובן השינוי בעמדת המאמן. מכבי שנראתה טוב בסיבוב הראשון בעונה שעברה תחת מרקו בלבול נראתה טוב גם בסיבוב הראשון העונה תחת ברק בכר. כמובן שהעונה מכבי במקום הראשון, אבל הביצועים שלה, לפחות בליגה, דומים. אפשר לתת לבכר ציון קצת יותר גבוה, בשל ההצלחה באירופה, התנאים הבעייתיים והלחץ של המקום הראשון. עם זאת, במהלך הסיבוב רבים הבינו על מקלדתם למי מראים חצי עבודה. אלה שקשרו כתרים לברק תודות לפתיחה המוצלחת נאלצו לקחת צעד אחורה אחרי ההפסדים בדרבי ולכפ"ס, בעוד שאלה שכבר שלחו את בכר הביתה אחרי אותם הפסדים וביכו על לכתו של בלבול מבררים לגבי ספר מתכונים לרוטב שהולך טוב עם כובע.
  2. התקפה – ההתקפה של מכבי דופקת כמו שעון שוויצרי או כמו חבטת חיתוך עם גב היד ביד אחת של שחקן טניס שוויצרי. מכבי כובשה בכול אחד ממשחקי הסיבוב – כמעט תמיד יותר משער אחד, אם כי לא התפוצצה התקפית ולא כבשה באף משחק למעלה משלושה שערים. מכבי כמובן הקבוצה שכובשת הכי הרבה בליגה, מגיעה להכי הרבה מצבים, מאיימת הכי הרבה על השער, מעמידה את מדד השערים הצפויים הגבוה ביותר וכיו"ב.
  3. הגנה – בחלק לא מבוטל מהסיבוב הראשון, משחק ההגנה של מכבי נע בין בינוני מינוס לגרוע. נקודת המפנה היא חזרתו של ג'וש כהן לשער הקבוצה בד בבד עם חזרתו של עופרי ארד לכושר, התאקלמותו של בוגדן פלאניץ' ומסמורו של חוסה רודריגס לעמדת הקשר האחורי (בניגוד לחצי קשר-חצי בלם בחזרה מפגרת הסגר השני). מאז ההגנה של מכבי השתפרה מאוד ומיעטה לספוג, כשבשבעת הניצחונות הרצופים היא סופגת שער בודד, גם הוא ספק חוקי, והיא מסיימת את הסיבוב כשלחובתה, לכל היותר, שער בודד יותר מאשר הקבוצה שספגה הכי מעט בליגה. נכון שמשחק ההגנה הקבוצתי עדיין טעון שיפור ונכון שגם פרסונלית יש עדיין צורך בשדרוג אחד לפחות בחלק האחורי, אולם המצב הנוכחי עדיף מונים רבים על זה שהיה במכבי לפני חודש.
  4. המשתפר – מבחינתי השחקן המשתפר של הסיבוב הוא ג'וש כהן. הוא פתח את העונה ברמה נמוכה יותר מזו שסיים את העונה שעברה. אמנם עומרי גלזר לא בדיוק מילא את מקומו על הצד הטוב ביותר, אבל נראה שהישיבה על הספסל עשתה לכהן רק טוב. מאז שהוא חזר להרכב הוא השוער הטוב בליגה, כולל עצירות מופלאות מין חיבורי הקורות ושתי בעיטות עונשין.
  5. המפתיע – המפתיע מבחינתי הוא מוחמד אבו פאני. חשבתי שהוא יהיה גיבוי לרודריגס ונטע לביא ואולי ממלא מקום של יובל אשכנזי, עד שהאחרון יחזור מפציעה. אבו פאני חשב אחרת ולמן ההתחלה הוכיח שמקומו בהרכב מוצדק.
  6. המצטיין – פה היתה לי התלבטות גדולה בין ניקיטה רוקביצה לצ'ירון שרי. אני ממש לא מאלה שמעניקים לשחקנים רק על סמך המספרים שלהם או אפילו בעיקר על סמך המספרים שלהם, אבל כשההתקפה של מכבי נראית ככה זה חייב ללכת לאחד מהם. הואיל ורוקביצה היה יציב יותר משרי וגם במשחקים פחות טובים ידע למצוא את הרשת, אני בוחר בו.
  7. נקודת המפנה – אחרי ההפסד להפועל כפ"ס מכבי יוצאת לרצף ניצחונות שלא נראה פה מאז האליפות האחרונה. מעבר לחזרתו של כהן להרכב, גם רז מאיר מוצא את מקומו בהרכב על חשבונו של ארנסט מאבוקה. בכר נסגר על הרכב שרץ ביחד במשך חמישה ניצחונות רצופים, עד שהרחקה של לביא ופציעה של רוקביצה מכריחים אותו לשנות.

*

לפני המשחק:

הדבר שהכי מעניין אותי לפני המשחק הוא דווקא איך מכבי נתניה תעלה למשחק. לא מבחינת ההרכב והמערך, אלא מבחינת הגישה. נתניה, בדומה למכבי, היא קבוצה שאוהבת את הכדור אצלה ברגל ומחזיקה בו בשיעורים גבוהים. היתרונות ברורים, אבל גם החסרונות. השיטה יוצרת לקבוצה שטחים מתים רבים בחלק המגרש שלה מה שגורם לה להיות חשופה בעיקר להתקפות מעבר.

אז נתניה בעצם צריכה לבחור האם לשחק את המשחק שלה וכך להצליח לספק כדורים רבים יותר לחלק הקדמי המאוד מוכשר, אשר כולל לא מעט מכדררים מוצלחים, בעת בה כול השחקנים למעלה בעמדתם. או שמא היא לא לוקחת את הסיכון שכרוך בלאפשר חלק אחורי חשוף להתקפה של מכבי. הטרייד-אוף כאן ברור וברור שזה הימור מבחינתם. מכבי לא תשנה את הסגנון, המערך והשיטה.

מבחינת ההרכב של נתניה שווה לשים לב שלא זו בלבד שהם עולים עם רביעיית התקפה (אפילו אם גבי קניקובסקי יפתח בקישור, זה שחקן שחושב קודם כול התקפה), אלא שהם פותחים ללא קשר אחורי. אני מודה שפחות הכרתי, אבל גלעד כנפו שהתארח בפרק האחרון של 'נובחים בירוק' עדכן אותנו שאלעד שחף, שיפתח במשחק, הוא קשר מרכזי שדומה בסגנון לאביב אברהם, בעוד שהקשר האחורי שאמור למלא את מקומו של אלמוג כהן הפצוע הוא יובל שדה, שיראה את תחילת המשחק מספסל המחליפים.

*

מחצית:

נתניה אכן ניסתה בהתחלה לשחק את המשחק שלה, להחזיק בכדור וללחוץ את מכבי גבוה. ועל זה היא שילמה במקום ובמזומן. אם יש משהו שמכבי אוהבת זה שמאפשרים לה שטחים בעורף היריב.

אחרי שני השערים והחילופים של נתניה, הם עברו לסגנון מבוקר יותר. לקרא הסיום המחצית, כשמכבי הורידה את הרגל מדוושת הגז, המשחק התאזן וגם נתניה החלה לתקוף, למרות שלא הצליחה לסכן את שערו של כהן.

בלט בנוכחותו נטע לביא שנראה שהמנוחה עשתה לו פלאים. זו בדיוק הסיבה מדוע חשבתי שצריך לתת גם למוחמד אבו פאני לנוח. מקווה שמכבי לא תשמוט את היתרון ובכר יוכל להעניק לו (וגם לשרי ולרוקביצה ולרודריגס לא יזיק) זמן מנוחה ממושך.

*

אחרי המשחק:

אין יותר מדי מה לכתוב על המחצית השניה, אז אדגיש נקודה אחת – כול עוד לרודריגס ולביא היה כוח וחשק לבוא לאחור ולסייע בהנעת הכדור, לא זו בלבד שהלחץ של נתניה לא סייע לה להשיג את הכדור, אלא שמכבי שברה אותו בקלות וסיכנה את שערה של נתניה. עם זאת, כשהכוח/חשק של השניים דעך, הלחץ של נתניה היה יעיל יותר. סביר להניח שלחסרונו של ארד יש משקל בהיבט זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s