יומן מכבי (27) – שערים צפויים

May be an image of 1 person and text
התמונה מעמוד הפייסבוק הרשמי של מכבי

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי הניצחון 3:0 על בית"ר ירושלים:

הפעם אני מעוניין לדון אתכם על שילוב נתונים סטטיסטים בניתוחי כדורגל.

יש שרואים בשילוב הזה שיקוץ משוקץ. פסאודו מדע ותו לאו. אני חושב שאפשר להסיק לא מעט מסקנות מנתונים סטטיסטים.

חשוב מאוד להדגיש שבניגוד לכדור בסיס או אפילו כדורסל, החלק של הסטטיסטיקה בניתוחי כדורגל נמוך לאין ערוך. החלק האיכותי חייב לתפוס מקום גדול יותר, כשכמובן אין שום סיבה לבחור רק באחד מהם ומדובר על שילוב מנצח. כלומר, אמפירית מנצח. מועדונים שמשלבים אנליסטים שמתמקדים גם בנתונים סטטיסטים משפרים את ביצועיהם. סטטיסטית כמובן.

אני אפיל פה פצצה – עבור מועדון כדורגל מדד השערים הצפויים חשוב יותר מהשערים שנכבשו בפועל, בהיבט ארוך טווח. ואני אסביר.

אבל רגע לפני שאגש להסביר – הבהרה: המדד שבאמת נכון להשתמש בו הוא מדד מתואם של שערים צפויים. מה הכוונה? מדד שערים צפויים נותן לנו נתון לגבי "השחקן הממוצע". ברם, זה פחות רלוונטי. למה אני מתכוון? שאם מצב שנותן 0.7 שערים צפויים אבל פחות נוח לחלוץ השמאלי של הקבוצה, זה עשוי להיות מצב מצב פחות טוב מאשר מצב של 0.4 שמתאים לו. או אם למשל ניקח לדוגמה את אוליבר בירהוף, הרי שמצב נגיחה שעבור השחקן הממוצע יהיה למשל 0.3 עבורו יכול להיות גם 0.8.

ואם לפשט את העניין, זה נכון שמטרת המשחק היא לכבוש יותר מהיריב, אבל מטרת השיטה, המערך ובעצם הפרדיגמה הקבוצתית היא להביא את השחקנים המסוכנים של הקבוצה למקום בו הוא מסוכנים בדרך בה הם מסוכנים ולמנוע בדיוק את הדבר הזה מהיריבה.

יש המון מקריות בכיבוש שערים. יש הרבה פחות מקריות במדד שהיה מציג לנו את איכות המצבים ששחקנינו הגיעו אליהם מתואם לאותם השחקנים ועושה בדיוק אותו הדבר ליריבה. כמובן שגם פה יש מקריות, אבל פחותה.

יהיה מי שיגיד שמה שחשוב זה בסופו של דבר מי כבש יותר ולא כל מיני ממבו-ג'מבו סטטיסטי.

אתן דוגמה מוקצנת בכוונה כדי להבהיר את הנקודה:

נניח שנקטנו בגישה של לחץ גבוה וניסיון לדחוף מהר את הכדור דרך האמצע לתוך הרחבה לחלוץ המהיר שלנו. במשחק עצמו זה הניב לנו 3 פעמים מצבים של אחד על אחד, אבל פעם אחת החלוץ החליק, פעם אחת נשרק נבדל שגוי ופעם נוספת הכדור פגע בקורה. מנגד, היריבה לא הגיעה כלל למצבים, זולת כדור שנהדף מקרן לבלם שעמד 40 מטרים מהשער ובעט משם לבין חיבורי הקורות.

האם לדעתכם מומלץ להמשיך בדרך הזו, או שמא יש להבין שאם ככה הפסדנו זה פשוט לא זה. מעתה ננסה הגנה נמוכה עם התקפות ארוכות דרך האגפים. ננסה הגבהות לרחבה, ומנגד פחות נשים דגש על כדורים לתוך הרחבה שלנו, העיקר שלא נאפשר לבלם היריב לבעוט שוב מ-40 מטרים!

ברור שזה מגוחך, נכון?

אז לא, אי אפשר לראות מספר אחד, בטח כזה לא מתוקנן, ולהסיק ממנו איזו קבוצה היתה עדיפה במשחק. זה מטופש להתנהג כך. מה כן אפשר ואף ממומלץ לעשות? לחבר בין מגוון סטטיסטיות למראה עיינים ולהגיע על סמך זה למסקנות. זה נכון שסטטיסטיקות נתונות למניפולציות, אבל כשיודעים להשתמש בהן הן אובייקטיביות, בניגוד מוחלט לצופה. כל צופה. אין מישהו שמסוגל להתנתק ב-100% מהטיות פסיכולוגיות.

האם אני מעדיף שקבוצתי תכבוש יותר או תציג מדדים סטטיסטים עדיפים? נו, בוודאי שאני מעדיף שנכבוש יותר. זה ממש לא מנחם אותי אחרי הפסד אם במדד השערים הצפויים ניצחנו 3.5/0.5. עם זאת, אני בהחלט מצפה מהצוות המקצועי של הקבוצה לשלב בהכנה המקצועית הרבה מעבר לתוצאה הסופית במשחק אד הוק שעשויה להיות מושפעת מהשפיץ של הנעל.

*

ופה אני רוצה לחבר את זה למשהו שכתבתי בפייסבוק לגבי ניקיטה רוקביצה ועורר הדים רבים.

כתבתי שני נתונים לגבי רוקביצה: א. הוא מגיע להכי הרבה שערים צפויים בליגה. ב. הוא כובש, פחות או יותר, מספר דומה לשערים הצפויים ששווים ההזדמנויות אליהן מגיע.

מה אפשר להסיק מזה? האם אפשר להסיק שרוקביצה או חלוץ החלומות? לא. האם אפשר להסיק מזה ניתוח לאורכו ולרוחבו של החלוץ? לא ולא.

מה כן אפשר להסיק?

  1. אפשר להסיק שהשילוב של סט הכלים של רוקביצה עם שאר שחקני מכבי מניב מצבים רבים ואיכותיים. זה נכון שהם איכותיים עבור פלוני-אלמוני ולאו דווקא עבר רוקביצה עצמו. אכן עדיף בהרבה לו היה לנו מדד שערים צפויים של רוקביצה עצמו ביחס לסט היכולות שלו. אבל אין לנו אז עובדים עם מה שיש.
  2. אפשר להסיק שניצול המצבים של רוקביצה שווה, פחות או יותר, לניצול המצבים של השחקן הממוצע. ואם נניח שמדד השערים הצפויים נובע מחקר נתונים של שחקנים שבממוצע טובים מהשחקן הממוצע של הליגה הישראלית, אזי שניצול המצבים של רוקביצה עדיף על יכולת ניצול המצבים של שחקן ממוצע בליגת העל בישראל.

לסיכום, אפשר לבוא בטענות רבות לרוקביצה. אבל בשני דברים תהיה זו בעיקר הטיה פסיכולוגית ופחות המציאות, שבמקרה הזה באה לידי ביטוי די יפה בנתונים הסטטיסטים: רוקביצה מצטיין בהגעה למצבים רבים ואיכותיים ובניגוד לדעת רבים הוא מנצל אותם באיכות לא רעה בכלל.