נובחים בירוק (222)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

נובחים בירוק פרק 222: מתן גילור מארח את נדב קוף. ביחד סיכמנו את התיקו בב"ש, התייחסנו לאהדת שופט הואר במשחק הבא ולתשובות ההתאחדות לפניות האוהדים, התכוונו למשחק נגד מכבי פ"ת בשבת וכמובן הימרנו לסיום.
האזנה מהנה.

00:51 נביחות
05:08 שיבוץ בן אברהם ותגובת ההתאחדות
11:37 סיכום התיקו בטרנר
31:10 לקראת מכבי פ"ת
45:40 הימורים

יומן מכבי (40) – שחקן העונה

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי התיקו 1:1 עם הפועל באר שבע:

את הסיכום הטקטי שלי למשחק תוכלו לקבל בפרק הקרוב של ההסכת 'נובחים בירוק'.

אני אנצל את המשחק נגד ב"ש כדי לבחור את שחקן העונה.

מדוע דווקא המשחק נגד ב"ש? תכף תבינו.

*

לעניות דעתי, ולמרות שנותר עוד סיבוב שלם של משחקי הבית העליון, קרי 5 משחקים, ולמרות שטרם נקבעו האלופה ומחזיקת הגביע, למרות שישנן שתי דאבליסטיות פוטנציאליות, אני מרגיש מספיק בנוח לבחור כבר עתה את שחקן העונה. כן, זה עד כדי כך ברור מבחינתי.

והבחירה שלי לשחקן העונה בליגת העל לעונת 2020/2021 היא דור פרץ.

הביטו, זה לא שדור פרץ היה רמה מעל הליגה. ממש לא. סמוך עליו בשפיץ היו הן מבין שחקני ת"א והן מבין שחקני מכבי. היו שם יונתן כהן ודולב חזיזה. היו שם אנריק סאבוריט וניקיטה רוקביצה. ועוד לא מעטים וטובים. ההבדל בין כל הנ"ל לבין פרץ הוא שבניגוד לכל השאר פרץ היה יציב. הוא היה בשפיץ של שחקני הליגה לאורך כל העונה. לשאר היו תקופות טובות יותר וטובות פחות, בעוד שהוא הפגין רמה גבוהה לאורך כמעט כל משחקי העונה.

ולכן, למרות שקבוצתי עדיין עשויה לזכות העונה בדאבל (אם כי לא הייתי מהמר על כך בכספי), אני בוחר בדור פרץ.

*

אז מה בעצם הקשר למשחק נגד ב"ש? הקשר הוא הרצון שלי להגן פה על בחירתי לשחקן העונה לעונת 2015/2016.

לדעתי, שחקן העונה לעונת 2015/2016 היה צריך להיות ג'ון אוגו. רק אזכיר שמי שנבחר הוא אליניב ברדה.

כמו כן, אזכיר שהיה רעש תקשורתי וציבורי גדול על העניין, משום שערן זהבי לא זכה, חרף עונת כיבושים יוצאת מגדר הרגיל – הכמות השניה בגובהה בהיסטורית הליגה הראשונה בישראל.

באותה העונה צפיתי ברבים מבין משחקיהן של הפועל ב"ש ומכבי ת"א, כך שאני מרגיש מאוד בנוח לבחור את שחקן העונה.

המספרים של זהבי אכן היו מרשימים ביותר, אבל אם המספרים האישיים הם מה שקובעים, אז בואו נגדיר מדד כלשהו ונעניק רק על פיו. ומי שרוצה להשוות לכדורסל שיעצור סוסים כבר עכשיו. בכדורסל, בגדול, התפקיד של מרבית הכוכבים הוא גם לייצר מספרים משמעותיים בהתקפה וגם להיות גורם משמעותי בהגנה, בעוד שבכדורגל יש הבדל מובהק בין העמדות השונות מהבחינה הזו.

לעניות דעתי, הביצועים של אוגו כקשר אחורי לא נפלו ואף עלו על אלה של זהבי כחלוץ. ועם כל הכבוד לביצועים של זהבי במוקדמות ליגת האלופות – ובהחלט יש המון כבוד – זה פשוט לא רלוונטי לעניין.

היה למשל פובליציסט אוהד ת"א שפרסם טור שמי שחושב שלא זהבי צריך לזכות עושה זאת אך ורק מפוזיציה ולא מניתוח אובייקטיבי. עכשיו, מה המשעשע? שאותו פובליציסט פרסם לאורך העונה מספר טורים בהם הוא מסביר שהוא מחפש עיסוקים על מנת לא לצפות במשחקי הקבוצה, בעקבות המתח בו הוא מצוי. בין אם זה ללכת להביא משהו מהרכב או לקפל כביסה.

אם במשחקי קבוצתו הוא בקושי צפה, האם אתם חושבים שהוא צפה ביותר או פחות מבין משחקי היריבה? בדיוק. כלומר, מבלי לראות את המועמדים המובילים לא זו בלבד שהוא קבע מי שחקן העונה, אלא שהוא כבר תייג את מי שהעז, ר"ל, לקבוע אחרת ממנו.

טוב, יגידו אוהד ת"א, זו לא חכמה. אתה הרי ירוק, אז בוודאי שלא תבחר בשחקן ת"א כשקבוצה אחרת זוכה באליפות, אפילו אם מגיע לו.

ואם אתם חושבים שזו טענת איש קש, הרשו לי להפתיע אתכם – היא דווקא נשמע כלפי כשבחרתי באוגו.

עכשיו שימו לב, העונה אני בוחר בשחקן מכבי ת"א, לא איזה שכיר חרב שבכלל גדל בצד האדום של העיר, אלא בשחקן בית צהוב – בשר מבשרה. לא כשהם מתמודדים נגד צד ג', אלא כשהם מתמודדים מול קבוצתי האהודה. אז אם בעונה כזו אני בוחר כבר עכשיו בדור פרץ, קל וחמר שאני מסוגל להיות ענייני גם כשאינני בוחר בערן זהבי. ואם לדייק, זה לא שאינני בוחר בזהבי – זהבי בהחלט היה מהמובילים בליגה והיה ראוי – אלא שאני בוחר במישהו אחר. אחד שהיה ראוי ממנו.

*

לסיום, ולמרות שבזמנו חשבתי שאוגו עדיף עליו למרות שהוא נבחר ולמרות שאני עדיין חושב כך, הרשו לי, בכול זאת, לנסות ולהגן על בחירתו של אליניב ברדה.

ברדה אמנם לא היה השחקן הטוב ביותר בליגה העל באותה העונה, אבל זה היה סוג של פרס על מפעל חיים. מבלי לפתוח את הדיון הזה – כמו תואר ה-MVP שקיבל קובי בראיינט בזמנו, למרות שבאותה העונה (או באף עונה אחרת לצורך העניין) הוא לא היה השחקן הראוי ביותר לתואר.

ההשפעה של ברדה היא הרבה מעבר לתרומתו האישית על המגרש. הוא השפיע על שאר השחקנים מנטלית ברמת מנהיגות שנדירה במחוזותינו. מעבר לכך, חזרתו להפועל ב"ש הפכה את המועדון ללגיטימי עבור שחקן מובילים אחרים, כשלא אתפלא אם אף היה לו חלק בגיוסם למועדון.

לסיכום, למרות שלדעתי אוגו היה ראוי ממנו ולמרות שלדעתי היו עוד כמה שחקנים עדיפים מקצועית, בהחלט היה הגיון להעניק את הפרס לברדה.

נובחים בירוק (221)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***


נובחים בירוק פרק 221: למנה ראשונה סיכמנו את הניצחון על עפולה, למנה העיקרית אירחנו את ניקו ודודו מהסכת האוהדים של הפועל ב"ש 'התדר'. איתם העלינו זיכרונות מהעונות האחרונות, השווינו בין ז'וסוואה לשרי והתכוננו למשחק בטרנר ביום שני. לקינוח דיברנו על חלקו של בכר בהצלחת שתי הקבוצות וכמובן שהימרנו לסיום. האזנה מהנה ושבוע טוב.

00:01:09 נביחות

00:04:25 סיכום הניצחון על עפולה

00:13:30 ניקו ודודו מ"התדר" מצטרפים

00:15:39 פינת הנוסטלגיה

00:25:34 על ב"ש של רוני לוי

00:31:05 סלליך ועבד אלחמיד

00:37:01 הרכב מכבי למשחק

00:41:16 מי עדיף, ז'וסואה או שרי?

00:47:27 נקודות תורפה של מכבי

00:51:30 רוני לוי

00:53:12 ברק בכר

00:58:45 אוהדי מכבי ביציעי ב"ש

01:00:23 הימורים

יומן מכבי (39) – הקצאת משאבים

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי הניצחון 1:4 על הפועל עפולה:

אמנם תנאי הפתיחה שונים ולא במעט, ברם כבר אפשר לציין שברק בכר האפיל על מרקו בלבול לפחות בשלוש מתוך ארבע המסגרות. תחת אימונו, מכבי הגיעה מקום אחד גבוה יותר בגביע הטוטו, עברה שני שלבים יותר במוקדמות ליגת אירופה וכעת היא העפילה שלב אחד נוסף בגביע המדינה מעבר לשלב אותו השיגה בעונה שעברה, כשרגל עוד נטויה.

אפילו לגבי הליגה כבר די ברור שכבר ישיג שיעורי הצלחה גבוהים יותר, אבל יש מי שיראה הצלחה יותר מהעונה שעברה בתואר האליפות בלבד, בצדק או שלאו.

כמובן שאין פה ניסיון לגמד את בלבול, שקיבל מועדון בשפל עמוק והשיב אותו להיות מועדון מנצח.

*

כדרכי בקודש, אני לא מתכוון לסכם משחק נגד קבוצת ליגה שניה במפעל השני בחשיבותו בזירה המקומית והשלישי בחשיבותו בכלל.

הפעם אני מעוניין לדון בקצרה על הקצאת משאבים במועדון ספורט.

לפני מספר חודשים, הייתי עד לעימות סביב הקצאת המשאבים במועדון שחמט כלשהו.

אחד מחברי הועד קבל על כך שיותר מדי משאבים הולכים להדרכה על חשבון הקבוצה הבוגרת ובשל כך היא מאבדת את השחקן הטוב ביותר שלה.

[במאמר מוסגר אציין שהיו לו גם טענות כלכליות על העניין, אבל אני חושב שלגבי זה הוא חוטא בהבנת המצב לאשורו, והואיל ולא באנו לבחון התנהלות פיננסית של מועדון שחמט לא אפרט לגבי העניין.]

כשנשאלתי לדעתי בעניין, למרות שאינני בעל תפקיד כלשהו במועדון, השבתי שראשית אינני אובייקטיבי, הואיל ובני מודרך באותה ההדרכה המדוברת. שנית, השבתי, מה שחשוב הוא היכן קיים העניין הציבורי.

במועדון כדורגל דוגמת מכבי למשל, לית מאן דלפיג שהעניין הציבורי נמצא בהישגיה של הקבוצה הבוגרת. זה לא אומר שלא צריך להשקיע במחלקות הנוער והילדים, גם בהיבטים שאינם הישגיות עתידית של הקבוצה הבוגרת, כגון חינוך. וזה כמובן לא אומר שלא צריך להפנות משאבים גם לתרומה לקהילה. וזה כמובן לא אומר שלא צריך להפנות משאבים גם לביסוס האתוס או הקמת מוזיאון. זה כן אומר שמירב המשאבים הכלכליים צריכים להיות מושקעים בהישגיה של הקבוצה הבוגרת.

לעומת זאת, העניין הציבורי בהישגיהן של קבוצות השחמט במועדון, מעבר למתחרים בהן ואולי בני משפחותיהם, מסתכם, לכל היותר, בכמה עשרות אנשים.

מנגד, יש עניין ציבורי רב בהרבה בכל אותם ילדים ובני נוער שלוקחים חלק במועדון. הרבה מעבר לביסוס תשתית בוגרת.

לפיכך, כשמנהלי מועדון ספורט שוקלים את חלוקת המשאבים הכלכליים במועדון ספורט, כל שעליהם לעשות הוא לשאול עצמם שאלה אחת פשוטה: היכן מצוי מירב העניין הציבורי?

נובחים בירוק (220)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

נובחים בירוק פרק 220: ארחנו את רון פדר לסיכום הנצחון על ק"ש וההיערכות לרבע גמר הגביע מול עפולה. בין לבין נגענו גם שוב בנושא תכנון הכרטיסים הצהובים, עניני חזרת הקהל ליציעים והשינויים בצמרת מועדוני העל באירופה. ירוק עולה

01:42 נביחות
10:09 סיכום הניצחון על ק"ש
30:28 ניהול צהובים
36:25 ליגת העל האירופית
42:39 לקראת הפועל עפולה
54:53 הימורים

יומן מכבי (38) – תלויה בעצמה?

No description available.

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי הניצחון 0:4 על עירוני קרית שמונה:

לעניות דעתי, זה אחד המשחקים שהכי מדגישים את השפעתו של קהל באצטדיון. לא לחינם מכבי משיגה את הניצחון בהפרש השערים הגבוה ביותר העונה דווקא במסגרת הבית העליון. בתקופה אל מול יציעים ריקים, הקבוצה היתה מורידה את הרגל מהגז במחצית השניה וממתינה לשריקת הסיום. אך באווירה שיצרו האוהדים באצטדיון, השחקנים היו בהלך רוח משקיע בהרבה לאורך רוב דקות המשחק.

כמובן שיש לדבר גם השלכות שליליות, מבחינת עייפות ושחיקה בעונה כה צפופה, ועדיין החיובי עולה על השלילי. קל וחמר כשלמרות שלא מדובר על תרחיש סביר, זה גם לא תרחיש דמיוני שהאליפות תוכרע על הפרש שערים. במצב כזה, מכבי עשתה אתמול צעד לא מבוטל להטות את הכף לזכותה.

*

לניתוח של המשחק עצמו אתייחס בפרק הקרוב של ההסכת 'נובחים בירוק'.

הפעם אני רוצה לקיים דיון פילוסופי קצר ולחלוטין חסר משמעות פרקטית.

הדיון הוא האם מכבי תלויה בעצמה על מנת לזכות באליפות אם לאו.

ישנן שתי אסכולות לגבי תלות הקבוצה בעצמה.

האסכולה הראשונה גורסת כי קבוצה תלויה בעצמה (במקרה דנן במאבק האליפות) כל עוד אם היא תנצח את כל המשחקים שנותרו היא תזכה בתואר, בלי קשר למה תעשנה שאר יריבותיה.

אני פחות מתחבר לגישה הזו, משום שלפיה כל הקבוצות בתחילת העונה תלויות רק בעצמן. לדעתי, זה טיפה מגוחך לחשוב על מועמדות לירידה כתלויות בעצמן במאבק האליפות.

אני הרבה יותר מתחבר לאסכולה השניה שגורסת כי קבוצה תלויה בעצמה כל עוד אם היא תנצח את כל המשחקים שנותרו לה, לא כולל המשחקים נגד היריבה/יריבות הישירה/ישירות למאבק.

הווה אומר שכעת לא מכבי ולא ת"א תלויות בעצמן, משום שגם אם תנצחנה את כל המשחקים אך תפסדנה במשחק העונה עדיין ייתכן מצב בו לא תזכינה באליפות.

במילים אחרות, קבוצה תלויה אך ורק בעצמה, אם למרות שיריבה תנצח את כל המשחקים שנותרו לה, לרבות מול הקבוצה עצמה, היא עדיין תוכל לזכות באליפות.

אחרת? אחרת היא לא תלויה רק בעצמה, אלא גם ביריבתה.

יומן מכבי (37) – לא הכי טוב אבל הכי גדול

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי הניצחון 3:0 על מועדון ספורט עירוני אשדוד:

לעניות דעתי, מדובר על ניצחון הליגה הכי גדול של מכבי העונה. אמנם לא המשחק הכי טוב, אבל הניצחון הכי גדול מאז הניצחון ברוסטוב.

מכבי הגיעה לאצטדיון קשה, מול קבוצה טובה, בחיסרון של שחקן משמעותי וכושר בינוני ומטה של עוד כמה, במומנטום נטרלי נוטה לשלילי ועם כל הלחץ שמכבי ת"א 4 נקודות מעליה, ולחלוטין עשתה את העבודה.

שוב, מכבי לא היתה ביום יוצא מן הכלל מבחינת איכות הכדורגל, אבל היא שיחקה כמו קבוצה אלופה. קבוצה שיודעת להקשות על היריב וגם ביום לא מבריק לנצל את ההזדמנויות.

ברק בכר ראה שגם כשמכבי עם קישור מלא היא מתקשה נגד הקישור של אשדוד. יתרה מכך, במשחק הקודם באשדוד חסר חוסה רודריגז וזה היה אחד המשחקים החלשים של מכבי העונה, אם לא החלש שבהם. הפתרון שהוא מצא, ולחלוטין הוכיח את עצמו, הוא מעבר למערך של שלושה בלמים.

אמנם מכבי פתחה בלחץ גבוה מאוד שהקשה על אשדוד וגם הצליחה להשיג את היתרון המיוחל, אבל כשהיא הורידה את רגל מדוושת הגז – וזה טבעי, אי אפשר ללחוץ ככה במשך משחק שלם – אשדוד החזיקה יותר בכדור והכתיבה את קצב המשחק. וזה היה בסדר גמור מבחינתה של מכבי, כשאם כבר ההתקפות מתנפצות על הבלמים, אזי עדיף שהן תתנפצנה על שלושה בלמים ולא רק על שניים. אחד ממשחקיה ההגנתיים היותר מרשימים של מכבי העונה.

ממש סכמה הגנתית שלמה שעבדה. קבוצה שלמה שבאה לשחק קשוח ומחויבת להגביל את היריבה.

אפילו המצב הכי טוב של אשדוד, הפנדל כמובן, הגיע אחרי הכשלה שלא מנעה מצב מסוכן.

*

הדבר שהכי מטריד את מנוחתי כרגע הוא מצבת הכרטיסים הצהובים, בדגש על נטע לביא ורודריגז. נכון שגם שרי בסכנת הרחקה, אבל במקרה שלו יש חלופה ראויה. אם לביא ורודריגז יעדרו מאותו המשחק אנחנו בצרה רצינית ביותר. לפיכך, ותחת הנחה שאנחנו מעוניינים לוודא ששניהם ישחקו נגד מכבי ת"א, חובה שאחד מהם יספוג כרטיס צהוב במשחק הקרוב נגד ק"ש ויפסיד את המשחק נגד ב"ש והשני יספוג צהוב במשחק הגביע נגד עפולה ויחמיץ את המשחק נגד פ"ת. ניהול סיכונים הכרחי.

נובחים בירוק (219)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

פרק 219 היה פרק יוצא דופן של "נובחים בירוק", שהוקלט ושודר בשידור חי ממגרש החניה של איצטדיון הי"א באשדוד. אם לא די בזאת, בפרק השתתפו עופר פרוסנר ומתי סין-קרונה ללא מבוגר אחראי. ביחד סיכמו את הניצחון על אשדוד וגם נגעו בתנאים באיצטדיון הי"א ובשאלה חשובה למכבי – למה לא להבקיע יותר במחצית הראשונה?

האזנה מהנה.

נובחים בירוק (218)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

פרק 218 עם האורח החוזר יוחאי שטנצלר האשדודי. ניתחנו את התיקו במשחק העונה ונערכנו לקרב הצפוי בי"א, נבחנו גם על הקהל ואיחלנו מזל"ט ליעקב שחר. ירוק עולה

00:00:54 נביחות
00:13:52 פינת הנוסטלגיה
00:17:57 סיכום משחק העונה
00:18:20 ההרכב
00:25:10 בהרחבה
00:52:49 לקראת אשדוד
01:03:29 הימורים
01:04:08 הזווית

יומן מכבי (36) – עוד חוזר הניגון

No description available.

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי התיקו 1:1 עם מכבי תל אביב:

אני אפרט לגבי המיקרו ברמה הטקטית בפרק הקרוב של ההסכת 'נובחים בירוק', אבל במאקרו המשחק הזה נראה, פחות או יותר, כמו שני המשחקים הקודמים בין הקבוצות העונה.

המשחקים, שלושתם, נראו בערך כך:

מכבי מתנפלת על ת"א -> מכבי משיגה יתרון -> מכבי מתעייפת (תכף אפרט) -> ת"א חוזרת למשחק ומשווה -> ת"א עדיפה וקרובה ליתרון -> המשחק מתאזן בדקות האחרונות.

בשלושת המשחקים, בסיכומו של דבר, ת"א היתה מעט טובה יותר. באחד מהם זה הספיק להם לשער בתוספת הזמן ובשניים האחרים המשחק נגמר בתיקו שמייצג את יחסי הכוחות על כר הדשא.

כל שלושת המשחקים יכלו ללכת לכאן או לכאן, אבל צריך להודות שמכבי לא היתה ראויה לניצחון באף אחד מהם. זה לא אומר שהיא לא יכלה לנצח – בוודאי שיכלה – לא פעם אף לוקחים אליפות בדיוק תודות לניצחונות במשחקים גדולים בהם הקבוצה לא עדיפה על יריבתה.

עכשיו בואו ניגע בתשובה לשאלה מדוע מכבי מתעייפת אחרי שהיא עולה ליתרון נגד ת"א (במשחק השני זה החזיק עד המחצית)?

מדובר, ככל הנראה, על אחד מבין הגורמים כדלהלן או שילוב שלהם:

  1. האינטנסיביות בפתיחה גובה מחיר בהמשך.
  2. הכושר הגופני של שחקני ת"א עדיף.
  3. הרוטציה שת"א מקיימת בין משחקיה מפחיתה את העומס על שחקניה.

*

עוד נקודה שצריך להתייחס אליה היא ההבדלים בין הסגלים. האם מדובר על יכולת בניית סגל עדיפה של ת"א תודות לאנשי מקצוע עדיפים? האם מדובר על מחלקת נוער שמייצרת שחקנים טובים יותר? האם מדובר על תקציב גבוה יותר? אולי בכלל שילוב של השלושה.

כשמסתכלים על ההרכבים הטובים ביותר שהקבוצות יכולות להעמיד, אמנם זה של ת"א טוב יותר, אבל לא באופן מאוד משמעותי, למרות האמצע המפלצתי של דן גלזר, דור פרץ ואייל גולסה.

גם כשזולגים לשחקנים 12-13 בסגל מכבי עדיין יכולה להסתכל לת"א בעיניים. ברם, מפה ההבדלים הגדולים מתחילים לצוץ.

בואו למשל נסתכל על שלישיית האמצע. לא זו בלבד שהשלישייה הפותחת של ת"א עדיפה – ולא במעט – אלא שלת"א בעמדות הללו ישנם את שרן ייני, עדן קארצב ואבי ריקן כמחליפים. זה קישור ששווה בית עליון. מי יש למכבי? יובל אשכנזי, שטרם חזר לעצמו ונמצא בעונה נוראית, ומאור לוי.

מצחיק לומר זאת, אבל הפציעה של חוזה רודריגז אחד יותר משמעותית למכבי מאשר הפציעות של גלזר וגולסה ביחד משמעותיות לת"א. עד כדי קח הפערים בעומק קיצוניים.

*

עוד דבר שאנחנו לומדים העונה ובולט במשחקים בין הקבוצות הוא מי מוכיח את עצמו ככזה שיכול להיות שחקן הרכב בקבוצה שרצה לאליפות ומי עדיין לא שם ואולי גם לעולם לא יהיה. עופרי ארד למשל שם. אתמול, לטעמי, הוא היה השחקן הטוב ביותר של מכבי. נטע לביא שם. אם כי לגביו צריך לומר שהאטיות תקשה עליו להצליח בליגות טובות יותר וכן כי חוסר האחריות שלו שבא לידי ביטוי בצהובים מטופשים סיכל את האפשרות שלו להקריב צהוב ולעצור את הדהירה של פרץ בדרך לשער השוויון.

ומי לא שם? רז מאיר לא שם. זו העמדה הראשונה מבחינתי לחיזוק בקיץ. מאיר כן הוכיח שהוא מחליף ראוי למכבי. גם מוחמד אבו פאני לא שם. אבו פאני בעונה נפלאה מבחינתו. שחקן שמצדיק חוזה ארוך טווח והייתי שמח לראותו במכבי עוד שנים ארוכות, אבל כשחקן רוטציה באמצע. אחד כזה שיכול לפתוח מדי פעם ולחלק עומסים או להחליף פצועים/מורחקים, אבל לא שחקן ליבה.

*

לסיכום, לצאת פעמיים מאותו אצטדיון תוך שלושה ימים עם אותה תוצאה אחרי אבדן יתרון ובאכזבה עצומה.

אוף כמה מתסכל.