יומן מכבי (47) – אחרון

May be an image of ‎2 people, including Matan Gilor, outdoors and ‎text that says '‎מבב ישראכרט UV‎'‎‎

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אמנם תכננתי טור אליפות ארוך, כהרגלי אחרי אירועים חשובים, אבל בסופו של דבר החלטתי על טור פרידה קצר.

לא, אל תיבהלו. לא אפסיק ליצור תוכן, לא אפסיק להפעיל את הבלוג ולא אפסיק לכתוב על מכבי.

ברם, אחרי 9 עונות ברציפות, 9 העונות הספורטיביות הקשות ביותר שלי בתור אוהד, אני מרגיש שקצת מיציתי. קל וחמר כשיש חפיפה עם ההסכת שלנו, 'נובחים בירוק', ממנו אני נהנה הרבה יותר.

לפיכך, אחרי כמעט עשור, אני אפסיק לכתוב את יומן מכבי. הנסיעה לכל משחק בכל מסגרת בצירוף של נובחים בירוק, וכמובן המשפחה והעבודה, כבר לא משאירים לי מפסיק זמן ואנרגיה כדי להנות מכתיבה אחרי כל משחק ומשחק.

מעתה, אכתוב על מכבי מדי פעם כשיהיה לי משהו שארצה לחלוק עמכם מעבר לתוכן שאנחנו מייצרים ומתככנים להמשיך עוד זמן רב בנובחים בירוק (אגב, המשיכו לעקוב גם בפגרה – אנחנו לא מפסיקים להקליט).

*

אני זוכר את האליפויות של מכבי החל מעונת הדאבל של 1990/1991. החל מהאליפות של עונת 1993/1994 אני כבר זוכר ברמה הרבה יותר גבוהה.

אני לא אדבר על האליפויות של שנות ה-80' של המאה קודמת.

היו למכבי קבוצות גדולות יותר, היו למכבי אליפויות גדולות יותר, היו למכבי עונות גדולות יותר, היו למכבי סגלים טובים יותר.

אבל האליפות הזו ריגשה אותי יותר מכל. הנחיתות בתקציב ובסגל, היעדר הקהל במרבית העונה והחזרה שלו ליציעים כמו מלוע של תותח, האצטדיון החדש, עשור שלם בלי אליפות ושלושה ילדים גרמו לזה שבהישמע שריקת הסיום של העונה עצרתי בכוח את הדמעות מלזלוג.

*

אני מרגיש גאה מאוד שדווקא בשנים הקשות ודווקא אחרי משחקים קשים לא חדלתי מכתיבה והאליפות הזו היא בהחלט מקום הרבה יותר טוב להפסיק בו מאשר עוד עונת מאבקי תחתית בית עליון.

אז כפי שהבהרתי, אנחנו ממש לא נפרדים, אלא קצת מרווחים. ואולי בעתיד – מי יודע – היומן יתחדש.

*

מקווה שנהניתם לקרוא את היומנים לפחות כמו שאני נהניתי לכתוב ואל תפסיקו לעקוב.

יש אליפות למכבי!!!