היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.
או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.
***
אחרי ההפסד 2:0 למכבי פתח תקוה:
לפני המשחק:
על הנייר מדובר על המוקש הכי משמעותי עבור מכבי בסדרת המשחקים הזו. ומדוע?
משום שהפועל ת"א הגיעה בחוסרים משמעותיים יותר בסגל עם לא פחות עומס.
בני יהודה ת"א תשחק משחק השלמה ביום חמישי ואז נגד מכבי ביום ראשון, אחרי שמכבי תנוח מהמשחק הנוכחי ועד למפגש נגד בני יהודה.
גם מכבי פ"ת תשחק משחק השלמה באמצע השבוע, מה שאומר שהיא תגיע למפגש הגביע בין הקבוצות עם עומס גדול יותר על שחקניה.
ודווקא למשחק המאתגר ביותר מכבי מגיע כשהחלוץ הפותח, שעד לפציעתו היה ביכולת כיבוש נהדרת, וכשהחלוץ המחליף, שעד לפציעתו היה ביכולת כיבוש נהדרת, פצועים.
זה הזמן של מוחמד עוואד להוכיח את עצמו ולהצדיק את חזרתו מהשאלה.
זה נכון שבניגוד לתפקודו בקבוצת הנוער, בקבוצה הבוגרת עוואד שיחק פחות כחלוץ מטרה, לא כל שכן חלוץ מטרה יחיד ולא כחלק מצמד כחלוצים. לרוב הוא שיחק כחלוץ שני או באגף.
עם זאת, היו לו גם משחקים מוצלחים בעמדה הזו, כשהזכור ביותר מבניהם הוא הצמד שכבש בניצחון החוץ 2:1 על הפועל ת"א, במשחקו האחרון של פרד רוטן כמאמן מכבי.
בקבוצת הנוער עוואד הציג מספרים מרשימים ביותר, ואם זיכרוני אינו מטעני הוא רשום על שיא הכיבושים לעונה בליגת העל הנוער, עם 30 כאלה בעונת 2015/2016. מוטל'ה שפיגלר של הקטנים. דרך אגב, הוא גם היחיד בהיסטוריה לזכות במלכות השערים של ליגת העל לנוער שתי עונות ברציפות.
בקבוצה הבוגרת עוואד הראה איכותיות אחרות. הוא אמנם כבש פה ושם, אבל לא התרשמתי שמדובר על גולר.
מכבי מגיעה היום כששחקני ההתקפה הזמינים שלה, צ'ארון שרי, עומר אצילי ויאניק ווילדסחוט, נראו סחוטים מעייפות באמצע השבוע ומאז בקושי נחו.
לפיכך, היום זה היום של עוואד לעשות זאת. כמו במקרה של ניקיטה רוקביצה או גודסווי דוניו, יש גם ציפיות אחרות מחלוץ מטרה, לרבות כחלק ממשחק הלחץ, אך לנוכח כל החוסרים והתנאים, היום עוואד צריך לעשות מעשה רוקביצה/דוניו – מותר לך להיות חלש, אבל אתה פשוט חייב להצליח, לפחות פעם אחת, להכניס את החפץ העגול הזה לתוך שער היריבה.
לגבי שיבוצו של עאיד חבשי בהרכב – עופרי ארד, פשוטו כמשמעו, נפל מהרגליים בסיום המשחק נגד הפועל ת"א. הוא היה נראה חסר כוחות ופצוע. הגיוני לא לרצות לסכן אותו שלושה ימים לאחר מכן, אם הוא בכלל כשיר. כמו כן, צריך לזכור שבמשחקו האחרון של חבשי, קרי הדרבי, עד שנפצע היה מהיותר טובים שבין שחקני מכבי.
האם זה אומר שהוא יהיה יותר טוב מארד? לאו דווקא. האם ייתכן שבמצב אופטימלי הייתי מעדיף את ארד בהרכב? כנראה שכן. האם ייתכן שחבשי יהיה איום ונורא, יכבוש שער עצמי, יגרום לפנדל ויורחק? הכול יכול להיות. האם זה סביר לעניין ולנסיבות לפתוח עם חבשי? לעניות דעתי, החלטה הגיונית של ברק בכר.
*
אחרי המשחק:
סיפור המשחק הוא סיפור המחצית השניה נגד הפועל ת"א. זה לא עניין של כדורגל, זה עניין של ניהול סגל.
איש לא ישכנע אותי שמכבי החזיקה בכדור 30% מהזמן במחצית השניה בבלומפילד ובמשחק הנוכחי עד לספיגת השער הראשון מתוך כוונה אסטרטגית או מתוך נחיתות מקצועית. מדובר פה על קריסה פיזית ותו לאו.
יש פה שילוב של ניהול סגל שערורייתי של בכר מתחילת העונה דווקא בעונה הצפופה והעמוסה ביותר (ועבדכם הנאמן כותב זאת ומדבר על כך ללא הרף, בזמן שיש מי שמבכה כל שינוי קל שבקלים בהרכב) עם דחיקה הצידה של הגורם המרכזי בכך שבעונה שעברה מכבי היתה הקבוצה עם הכושר הגופני הטוב ביותר.
זה לא שלשחקנים אין אפשרות להעלות הילוך בעת הצורך, אלא שהם נלחמים בשיניים ובציפורניים לא לרדת אחד נוסף דווקא ברגעים הכי קריטיים במשחק.
עכשיו צריך לראות איך מביאים את השחקנים לשבוע העמוס הבא במצב פיזי נסבל ובמצב מנטלי סביר.
