יומן מכבי (41) – סטטוס קוו

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

בתחילת הפלייאוף העליון, החלו את דרכן 3 קבוצות במאבק על המקום הרביעי, שככל הנראה יעניק מקום במוקדמות הליגה האירופאית, בעונה הבאה. אם זה לא היה ברור, אני מדבר על מכבי, בית"ר ירושלים ואיחוד בני סכנין.

הפועל ב"ש ומכבי ת"א ניקו את השולחן (כמעט), כשניצחו את כל השלוש (ת"א נתנו נקודה אחת לי-ם). מכבי פ"ת מלאה את השולחן כשהפסידה לשלושתן. במשחקים ביניהן לכל אחת ניצחון אחד והפסד אחד.

בואו נעשה סיכום ביניים של מצבה של כל אחת מהקבוצות אחרי סיבוב אחד ולפני השני:

בית"ר ירושלים:

יתרונות – נמצאת במקום הרביעי, הרוויחה נקודה נוספת על פני השאר, שיפרה את יחס השערים לעומת יריבותיה, תשחק נגד ב"ש ות"א כשיש סיכוי לא מבוטל שהאליפות תוכרע עד אז ולא יהיה להן על מה לשחק, צריכה לארח את מכבי.

חסרון – צריכה להתארח בסכנין.

איחוד בני סכנין:

יתרונות – תשחק נגד ב"ש כשיש סיכוי לא מבוטל שהאליפות תוכרע עד אז, צריכה לארח את מכבי וי-ם.

חסרון – צריכה לשחק מול ת"א כשמאבק האליפות חי.

מכבי:

חסרונות – צריכה להתארח אצל י-ם וסכנין, תשחק מול ב"ש ות"א כשמאבק האליפות חי, נמצאת במקום השישי, יחס השערים הורע לעומת יריבותיה.

ולמרות כל הנכתב לעיל, חובה לציין את המצב של מכבי פ"ת. היא נמצאת 1/3/4 נק' בלבד מי-ם, סכנין, מכבי, מה שבעצם אומר שיש פה ארבע קבוצות שנאבקות על שני מקומות ולא שלוש שנאבקות על מקום אחד, כפי שהיה נראה מלכתחילה.

לסיכום החלק הזה – נכון שמכבי בעמדת המוצא הנחותה ביותר ביחס לשאר שלוש הקבוצות, אבל זה לגמרי תלוי בה וזה לא מופרך שהמערכת אכן תשאף לשם.

*

מספר הערות על המשחק:

  1. מכבי נראתה רע, אבל הצליחה לקחת ניצחון חשוב. ברור שכואב לראות את מכבי במבצור מול פ"ת. מה שכן, קצת חורה לי האופן בו הקהל מגיב לשחקנים רק על פי מבחן התוצאה. מול סכנין קלסו אותם והפעם קראו להם לבוא ולזכות בעידוד. זאת למרות שלעניות דעתי מול סכנין הם שיחקו יותר טוב מאשר במשחק האחרון.
  2. איתן וולבלום – בדיוק הגישה ששחקני מכבי צריכים לגלות למשחק. רעב מאד לכדור, אגרסיבי מאד, אסרטיבי ולא נותן לטעויות ומסירות לא מדויקות (והיו לא מעט כאלה) להוריד לו את הביטחון. מבחינתי, בהרכב עד סוף העונה, כולל אם ישחק גרוע.
  3. הומלאר איולפסון – נכון שפעם במשחק יש לו טעות של שער. אני לא מתעלם מזה וחובה לקחת זאת בחשבון בשיקולים האם להשאירו אם לאו. אבל גם צריך לקחת בחשבון שבמשחק האחרון הוא היה טוב מדוס סנטוס משמעותית, וזאת למרות שהיתה לו עבודה רבה יותר.
  4. כשיש מאחוריו קישור, לפניו חלוצים והוא משחק באמצע, מסתבר שרועי קהת הוא השחקן שחשבנו שיכול להיות אם מאחוריו יהיה קישור, מלפניו חלוצים והוא ישחק באמצע. מהמשחקים הטובים שלו העונה. לא הפסיק לרוץ, תנועה חכמה לעומק וגם יצר לאחרים.
  5. ואם בקהת עסקינן, אז נצרף אליו גם את אלירן עטר לשם ביקורת. קראתי באחד הפורומים שקהת ועטר ברוגז. אין לי מושג אם זה נכון אם לאו, אבל אם יש אמת בדבר ושניהם מאנו למסור אחד לשני כשהשני בעמדה טובה יותר, וכך נמנעו ממכבי הזדמנויות טובות יותר לכיבוש שערים, אזי שהמקום בשבילם הוא ביציע, חרף פגיעה בסיכוי של מכבי להעפיל לאירופה. מכבי היא הרבה יותר מסך תוצאותיה.
  6. לפני המשחק נתקלתי באסף בן דב. אמרתי לו שגם אם יש לי ביקורת מקצועית וניהולית זה לא המקום ולא הזמן, אך דבר אחד הייתי חייב לשתף איתו. אמרתי לו שאם או בלי קשר לחילופי הגברי שהתרחשו לאחרונה, לפני מספר חודשים יכל להתפרסם באתרי הספורט ההרכב של מכבי שעתיים לפני המשחק ועדיין זה לא היה ההרכב שפתח בפועל. היום, שלושה ימים לפני כבר יודעים את ההרכב. וכמובן שזה רק מתחיל בהרכב, אבל ממש לא נגמר בו. אמרתי לו שכמו שאני נותן לו קרדיט אדיר על המידור בתחילת העונה, שלדעתי חשוב להצלחת המועדון וגם חשוב לנו כקהל, צריך גם לבקר את המצב הנוכחי. בן דב אמר שזה יטופל. אין לי ספק שהוא ידע על הבעיה גם בלעדי וברור שזה שהוא אמר לי משהו לא מחייב שום דבר, אבל אני כן חושב שהיה חשוב להעלות בפניו שהדבר מפריע לקהל. מאמין שאם עוד ועוד אנשים יפנו בעניין זה, סיכויי הטיפול יעלו.

 

לקראת המשך השבוע פסקה קצרה – לנוכח הכושר הגופני של שחקניה ולנוכח הכשירות הפיזית הירודה והנטייה לפציעות, מכבי חייבת לנהל סיכונים, וכשאני כותב את התיבות "לנהל סיכונים" אני מתכוון לעלות עם חצי הרכב ביום שלישי נגד ב"ש. נכון, אנחנו מכבי! קבוצה שחייבת לבוא לכל משחק כדי לנצח. קל וחמר בבית. אבל אתוס לחוד ומשימות לזמן קצר לחוד. ועכשיו צריך לשים יהבנו על המשחק בטדי בשבת, כולל להביא את שחקני המפתח שלנו כשירים ככל שניתן למשחק הזה.

נובחים בירוק (33)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

עם ניר הופמן ועמית פרלה: פינה חדשה וממשיכים לנתח בסכין חדה מה בדיוק עובר על מכבי – האם ייתכן שבמועדון אין כרגע בעל בית וכולם מנסים להשתלט על הואקום שנוצר? וגם: מה בדיוק מעמדו של לוזון? יהיה או לא יהיה מנהל מקצועי? מה פשר הודעת המנכ"ל שיצאה השבוע מבן דוב? ומה הסיפור עם איסמעיל ריאן? כל זאת ועוד, ב"נובחים בירוק", פרק 33. תנבחו ותסעדו.

לפרקים הקודמים – http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=527858

אני מבין שיש לחלקכם בעיות לפעמים עם סאונקלאוד. שימו לב שיש אפשרות לשמוע אותו גם דרך אפליקציות שונות. למי שיש אייפון. יכול להיכנס דרך האפילקציה המובנת פודקאסטים ולחפש את הפודקסיה ולהירשם ולהוריד את הפרקים. כנ"ל לגבי מי שיש לו אנדרואיד דרך אפיליקציות שונות דרך RSS של הפודקסיה. מכשירי Android: באמצעות אפליקציות כגון Podcast Addict, Pocket Casts, Stitcher ועוד.

יומן האבטיח (15)

תוצאת תמונה עבור תמונות של אבטיח

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

  1. מתוך שלושת המירוצים הראשונים של העונה ניצח סבסטיאן פטל בשניים. האם סוף-כל-סוף נזכה לראות את המגמה של השנים האחרונות נשברת ובמקום יצרן בודד יאבקו על האליפות נהגים משני יצרים? נותר רק לקוות. עדיין המילטון המהיר ביותר במקצי הדירוג, אבל הוא ידוע כמזנק בינוני, בעוד שפטל עושה זאת מצוין. כולי תקווה שהגרמני יוכל לקרוא תיגר על הבריטי ונזכה לראות את פרארי חוזים לקדמת הבמה.

 

  1. רוג'ר פדרר הודיע כי יוותר על כל עונת החימר, זולת הרולאן גרוס. נכון, פדרר מבוגר וחווה פתיחת עונה עמוסה ביותר, עם זכייה בשלושת הטורנירים הגדולים של עונת המשטחים הקשים הראשונה, אבל מה בכל זאת ניתן ללמוד מהאסטרטגיה הזו? לדעתי, אפשר ללמוד שפדרר לא מכוון לשבור את שיא התארים של ג'ימי קונורס (109), כיוון שאחרת היה משחק טורנירי 250, בהם, אפילו על חימר, הוא יכול לזכות. עוד אפשר ללמוד לדעתי הוא שפדרר לא מכוון למקום הראשון בעולם, כיוון שאחרת היה נרשם למונטה קרלו ו/או מדריד ו/או רומא, בהם אפשר לצבור ניקוד רב. לדעתי, אפשר ללמוד מכך שפדרר מכוון למקום אחד, והוא זכייה במייג'ור ה-19 שלו, על הדשא של ווימבלדון. האם מישהו רוצה להמר נגדו?

 

  1. ועוד ספורטאי ענק שנראה כאילו מכוון בעיקר לתואר מסוים אחד הוא כריסטופר פרום. בעוד שרוכבי GC כמו ניירו קינטנה, אלחנדו וולורדה או אלברטו קונטדור זוכים בטורים או לפחות מהווים תחרות רצינית, פרום נראה די רדום. לי זה נראה שבשלב הזה מעניין אותו דבר אחד – להיכנס עם החולצה הצהובה לשדרה המפורסמת ביותר בעולם. כנראה שנאלץ לחכות עד הדופינה ליברה כדי לדעת האם החודשים הראשונים של העונה באמת היו חימום מבחינתו, או שאחרי דומיננטיות בשנים האחרונות, הגיעה הירידה.

 

  1. רק השבוע נחשפתי לזה בגמר הכדורעף הישראלי המנצחת בחצי הגמר בין המדורגות 1 ו-4 בכל מקרה זוכה לביתיות בגמר. מה דעתכם – האם מדובר על שיטה טובה יותר ששווה ליישם גם בליגות אחרות, לרבות ה-NBA?  האם לא ראוי שהפרס על ניצחון מדורגת בכירה יהיה גם ביתיות? נכון שיש פה זילות מסוים של המאזן העונתי, אבל ישנה הגברה של התחרות, ולא בהכרח על חשבון פגיעה בספורטיביות.

 

  1. שתי אנקדוטות ובסיומן המלצת צפייה: א. גיסי וחמי דיברנו לפני מספר שנים על כך שהם פשוט חייבים לנסוע לקאמפ-נואו לצפות בברצלונה. אני אמרתי שהפוזשן פוטבול קצת משעמם אותי ואני מעדיף קבוצות שדוחפות את הכדור מהר קדימה. מיד תייג אותי גיסי כאוהד ריאל מדריד. נראה שמבחינת לא מעט אנשים או שאתה אוהד ברצלונה או שאתה אוהד ריאל מדריד (ואני כמובן לא אוהד אף אחת מהן). ב. בדרך חזרה ממשחק ההפסד לסכנין במוצ"ש האחרון (אתם חייבים להודות שלהפסיד 3 פעמים בעונה אחת, כולל פעמים בבית, לקבוצה מכפר (עיר?) המכיל כ-30,000 תושבים זה מרשים ביותר.) דיברתי עם חבר על בילויים בעידן הילדים הקטנים. הוא אמר שהוא כבר לא הולך לקולנוע, שכן הסרטים האמריקאים בשנים האחרונות ממש גרועים.
    אז עזבו אתכם מסרטים אמריקאים והרשו לי להמליץ לכם על הסרט "אל קלאסיקו" – נציג עיראק לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. הסרט מגולל את סיפורם של שני אחים, גמדים, באזור הכורדי בעיראק. אחד מהם אוהד את ברצלונה, מועסק אצל סנדלר אוהד ריאל מדריד. השני, אשר חושק בביתו של הסנדלר, עושה עצמו אוהד מדריד גם כן. מסתבר שגם בעיראק, כמו בכל העולם כנראה, החלוקה הזו מתקיימת. מהון להון, הסנדלר הכין זוג נעלים לכריסטיאנו רונאלדו והחלום שלו הוא לתת לו אותן. כשהגמד מבקש ממנו את ידה של בתו, הוא מסרב וטוען שהוא איש קטן שלא יכול לעשות דברים גדולים. כדי להוכיח לו שהוא טועה, הוא ואחיו אוהד ברסה מחליטים לגנוב את הנעלים ולהביאם אל כריסטיאנו רונאלדו. וכך, שני גמדים עם טרקטורון ולא מספיק חכמת חיים יוצאים למסע שאת סופו לא נגלה פה. הסרט מתרחש ברקע אחת היריבויות הגדולות בעולם הכדורגל, אך הוא לחלוטין סרט על אהבה, על תשוקה ועל הרוח האנושית. הסרט מצחיק, עצוב, מעורר אמפתיה ומכעיס כאחד. סרט מרגש שעשוי היטב. הסרט ישודר בערוץ YES3, ביום שלישי ה-18/04/2017, בשעה 22:00. אני נהניתי.

יומן מכבי (40) – אחרי מחזור 30

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי ההפסד 1:0 לאיחוד בני סכנין:

קשה לי להאמין שאחרי ההפסד הזה, על הנייר במשחק הקל ביותר בפלייאוף העליון, יש למכבי סיכוי ראלי לסיים במקום הרביעי. זאת כמובן אני כותב בתור אוהד. מהמערכת אני מצפה להמשיך ולנסות להשיג את הכרטיס לאירופה כל עוד יש סיכוי לכך. וגם אחרי שכבר אין סיכוי לכך. לכו תדעו איזו הפחתת נקודות תספוגנה בית"ר ירושלים ובני סכנין. לא שאני אוהב זאת, אבל כשיש הפקר, כדאי להציב עצמך במצב בו תוכל לזכות ממנו.

מכבי עלתה עם הרכב התקפי מאד. ויותר מכך שמדובר על הרכב התקפי, מדובר על שחקני התקפה שכמעט ולא מסייעים למשחק ההגנה ולמשחק הלחץ. עוד לפני המשחק טענתי שהסיכוי היחיד שלנו לנצח הוא לכבוש ראשונים. לא שזה כזה הימור מופרע, וברור שלמי שכובש ראשון יש סיכוי גדול יותר לנצח, אבל, בניגוד למשחקים קודמים, כולל מול מכבי תל אביב למשל, לא האמתי, ולו לרגע אחד, ביכולת של ההרכב הזה לבצע מהפך. הסיכוי הכי טוב שלנו היה לכבוש ראשונים, ללכת אחורה, ואז לדחוף כדורים לשלישייה הקדמית, המוכשרת, שבכזה מצב, לכאורה, היתה זוכה לשטחים רבים.

וצריך להודות על האמת – מכבי לא היתה כל כך רחוקה מהשגת היתרון הזה. בחלק הראשון של המשחק מכבי שיחקה כדורגל לא רע בכלל, הביאה שחקנים בעלי יכולת מסירה לעמדות טובות להכנסת כדור ואף יצרה מצבי הבקעה. אבל משם, כמו שקרה לא פעם העונה, הקבוצה פשוט הפסיקה לשחק. מילא היה אפשר להצביע על איזו תפנית במשחק כמו מצב מסוכן של סכנין, פנדל שהוחמץ והוציא את הרוח מהמפרשים או החלטת שיפוט גורלית. ברם, ללא כל סיבה נראית לעין, הקבוצה פשוט הורידה שלושה הילוכים בבת אחת.

זה קרה כשמכבי, משום מה, החליטה לזנוח את הנעת הכדור הסבלנית, שלדעתי האישית היתה די יעילה, וחזרה לאותם כדורים ארוכים לעבר עומר דמארי. ופה נשאלת השאלה – אם משחקים על כדורים ארוכים לדמארי, איזו סיבה יש להחזיק על המגרש גם את אלירן עטר, גם את גילי ורמוט וגם את רועי קהת? לא כל שכן כשסגנון משחק כזה מנטרל, כמעט לחלוטין, את היתרונות של השניים האחרונים.

דווקא אחרי שסכנין כבשה את השער, מכבי חזרה להנעת הכדור הסבלנית ושוב הצליחה להביא שחקנים בעלי יכולת מסירה לעמדות מפתח, ושוב, לא ברור לי למה, באיזשהו שלב נזנחה השיטה הזו, ומכבי חזרה לכדורים ארוכים. אני שם רגע בצד את העניין שהכדורים הארוכים עבדו הרבה פחות טוב. אבל אם כבר מחליטים לשחק כך בדקות האחרונות, אז לשלוח את כולם למעלה ואודרוב – כדורים לתוך הרחבה. כולל דקל קינן כחלוץ מרכזי. אין חצי "תמות נפשי וגו'".

מעבר לבושה של לספוג שער מיובל אבידור, מעבר לבושה של לספוג שער מיובל אבידור מחוץ לרחבה, חייבים לראות את הדמיון בין השער הזה לשער שספגנו מהם במחזור השני. גם אז היה מדובר על איבוד כדור וגם אז שחקן התנהל באופן חופשי לחלוטין וכבש בבעיטה מרחוק. מכבי שינתה את פניה מקבוצה יוזמת לקבוצה מגיבה. קצת בניגוד לרוח המועדון, כפי שהתרגלנו אליה משך שנים הרבה. גם במקרה הזה אין יוזמה לתקוף את השחקן עם הכדור. מחכים שהוא יבצע את המהלך ואז מנסים לחסום.

וזו ההתנהלות גם ברמת המועדון. מחכים לראות מה מועדונים אחרים עושים ומגיבים. מחכים לראות איך קבוצות אחרות משחקות ומגיבים. מחכים לשמוע את רחשי הקהל ומגיבים. ולא תמיד מגיבים נכון. אין בעיה להגיב. זה אפילו הכרחי. כשישנה התרחשות צריך להגיב בהתאם. אבל, וזה אבל חשוב ביותר, זה לא צריך לבוא על חשבון היוזמה. לא להכל צריך לחכות. יש דברים שאפשר לנסות לצפות מראש. זה נראה שמכבי עסוקה יותר מדי בניסיון לסתום את הבורות שנוצרים חדשות לבקרים בכביש המשובש, מאשר בסלילת כביש חלופי חדש וחדיש.

בקטנה על מספר שחקנים:

  1. איסמעיל ריאן – האם אנחנו מצפים משחקן שידע להתעלות מעל תגובות הקהל? בוודאי, וחבל שזה לא כך, אבל זה לא אמור למנוע ממני לשים על כך דגש. היו כ-5 דקות בהן חלק מהקהל שרק בוז לאיסמעיל ריאן (מבלי להתייחס לסוגיה האם מוצדק אם לאו). באותן דקות, ריאן, בין אם מחוסר ביטחון או בניסיון לעשות דווקא לקהל, לא עבר את קו מחצית המגרש. כשהקריאות פסקו, הוא חזר לעלות, והשילוב שלו עם עמית זנטי היה סביר. בכלל אני חושב שהוא לא היה גרוע אתמול, בטח בשביל שחקן שלא פתח בהרכב כבר די הרבה זמן. אבל אנשים, באופן טבעי לחלוטין, לא תמיד יודעים לשים את העבר בצד ולשפוט משחק לגופו, ולכן ריאן זוכה לביקורת על המשחק, שרובה ככולה נובעת מיכולתו ומהתנהלותו בעבר.
  2. עומר דמארי – אלון מזרחי יכול היה לא לגעת בכדור 92 דקות ולנצח את המשחק בדקה ה-93. עומר דמארי כנראה לא מסוגל לסבול את העובדה שהוא לא חלק מהמשחק (ואני בכלל לא מבקר אותו על כך – זה מובן לי לגמרי. יש שחקנים שחייבם להרגיש את המשחק ולא יכולים להבריק משום מקום), כיוון שמשלב מוקדם מדי של המשחק הוא כל הזמן בא לאחור לקבל כדורים ולנסות להשתתף בהנעת הכדור. אין ספק שדמארי יודע לעשות זאת היטב, רק שאז נשארנו ללא חלוץ וכדורים נכנסו לרחבה ללא כתובת.
  3. אלירן עטר – קיוויתי שגיא לוזון ידע להביא את המהפך בגזרה הזו, אבל כנראה שזה לא הולך לקרות. עטר, שגם הפעם היה השחקן המסוכן ביותר של מכבי, פשוט לא נראה חלק מהקבוצה הזו. חסר מוטיבציה לחלוטין וחסר תשוקה למשחק. אם עטר לא רוצה לשחק במכבי – וזה לגיטימי לחלוטין – אני מקווה שהוא יבקש העברה בקיץ. אין טעם להחזיק שחקן – מוכשר ככל שיהיה – שמפגין כזה חוסר חשק. את אהדת הקהל הוא מקבל, החוזה שלו שודרג והמערכת המקצועית נותנת לו אין סוף קרדיט. אני לא יודע מה עוד מכבי צריכה לעשות כדי שעטר יראה מחויבות.

לאור ההתבטאות של גיא לוזון אחרי המשחק נגד ת"א, אני מסיק שהוא שופט את מידת המחויבות של השחקנים לפי כמות הכרטיסים הצהובים. אז הפעם הם קיבלו חמישה. נותר לי להניח שהוא מרוצה.

נ.ב. משחק בשבת אחה"צ זה כיף כיף כיף!

נובחים בירוק (32)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

עם עמית פרלה על ההבדלים בין הגישות של מולנסטיין ולוזון, הפציעות של ואליינטה, שאלת עטר , הצהרות בתחילת העונה ומרכז הקישור.
האזנה מהנה.

 

לפרקים הקודמים – http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=527858

אני מבין שיש לחלקכם בעיות לפעמים עם סאונקלאוד. שימו לב שיש אפשרות לשמוע אותו גם דרך אפליקציות שונות. למי שיש אייפון. יכול להיכנס דרך האפילקציה המובנת פודקאסטים ולחפש את הפודקסיה ולהירשם ולהוריד את הפרקים. כנ"ל לגבי מי שיש לו אנדרואיד דרך אפיליקציות שונות דרך RSS של הפודקסיה. מכשירי Android: באמצעות אפליקציות כגון Podcast Addict, Pocket Casts, Stitcher ועוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יומן מכבי (39) – לא מפחד

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי ההפסד 0:3 למכבי תל אביב:

לפי שאגע במשחק עצמו, אני מעוניין לשתף אתכם באירועים שקדמו למשחק.

באופן עקבי, וכפי שניתן ללמוד מתמונת השער של כל פרק ביומן, כשהשחקנים נפרסים על כר הדשא, רק רגע אחד לפני שריקת הפתיחה, אני (ו/או חבר/בן משפחה שמסייע) מצלם את המגרש, כדי שאוכל לצרף בבלוג. החבר צילם וגם אני רציתי תמונה אחת, אם לא יפסיק להעביר אלי לפני שארצה לפרסם את הפרק ביומן.

ואז, ככה לפתע משומקום, קפצו עלי (עמדו בשורה שמתחתי ליתר דיוק – עוד מעט אסביר למה הנתון הזה רלוונטי) שני  נערים, ובאופן מתלהם דרשו שלא אצלם, מבלי לנסות ולהסביר מי מה מו. כשניסיתי להבין מה פשר העניין ולמה שלא אצלם, הם כבר עברו לקללות. לא זו אף זו, אחד ממנהיגי ארגון הקופים הירוקים (נקרא לו קוף ירוק 1) עלה לכיווני תוך כדי שהוא מאיים ומקלל.

כשהעברתי את מבטי אליו, אחד מהנערים שעמדו מתחתי חטף לי את הטלפון הסלולרי מהיד. כשירדתי לשורה למטה כדי לרדוף אחריו, ספגתי בעיטה לראש (זה המקום לציין שאני חשבתי שאותו קוף ירוק 1 הוא זה שבעט בי, אך משיחה טלפונית שקיימתי איתו בלילה, הוא הכחיש וטען שהוא לא בעט ואיננו יודע מי עשה זאת).

בואו נעשה רגע פאוזה ועוד מעט נחזור להתרחשויות. מה, לכל השדים והרוחות, חושב לעצמו פרא אדם שמרשה לעצמו לשלוח בעיטה לראשו של אדם? ועוד אחד שלא נקט באליפות פיזית או מילולית. ואם הלסת שלי היתה נשברת? או אם הייתי חוטף זעזוע מוח? עזבו, מה היה קורה אם אחד הילדים היה איתי? עוד נחזור אל הבועט האלמוני הזה בהמשך.

מי שמכיר אותי יודע שאני האחרון להיכנע לבריונות ובטח שלא התכוונתי לוותר על הטלפון. ווואלה, כן, גם על זכותי לצלם את השחקנים או לכל הפחות לקבל הסבר מניח את הדעת ומשכנע, למה לא לעשות כן.

וכך, תוך כדי שאני ממשיך לספוג קללות ואיומים, תפסתי מנהיג נוסף מקרב הקופים (נקרא לו קוף ירוק 2), אשר מוכר לי, ודרשתי ממנו להחזיר לי את הטלפון תכף ומיד. לזכותו של קוף ירוק 2 יאמר שלא היה לי כל צל של ספק שהוא ידאג להחזיר אלי את הטלפון, שכן מהיכרותי איתו קיבלתי את הרושם שמדובר על אדם הגון. ואכן הטלפון חזר אלי תוך דקות בודדות.

ומה עשיתי כשקיבלתי את הטלפון? ובכן, כפי שכתבתי, אני האחרון להיכנע לבריונות. ולכן, מיד כשחזר אלי הטלפון, הדגשתי בפני קוף ירוק 1 שאני לא מפחד ממנו או מאף אחד אחר, והתפניתי לצלם את המגרש. אבל על הפרנציפ לא רק פעם אחת כדרכי בקודש, אלא במשך דקה שלמה עמדתי עם הטלפון במופגן וצילמתי.

במחצית, ניהלתי שיחה עם קוף ירוק 2, שלזכותו יאמר שהוא התנצל בשם כל המעורבים ולקח אחריות, למרות שהוא דווקא זה שהרגיע את הרוחות.

אחרי שחזרתי הביתה, התקשרתי לקוף ירוק 1. ראשית, הדגשתי בפניו, כפי שהדגשתי בפני קוף ירוק 2 קודם לכן, שאני לעולם איני נכנע לבריונות ושאני לא מפחד מאף אחד ואם אם רוצים הם יודעים את שמי ומכירים את ארשת פני, וגם במשחק הבא או (בכל משחק אחר לצורך העניין), אני מתעתד לצלם תמונה לבלוג. לאחר מכן, הסברתי לו קצת מי אני ולמה אני מצלם וביקשתי להבין מדוע זה הפריע להם.

מתברר שהם חששו שמהמיקום בו עמדתי המצלמה תתעד אותם מבצעים אי אלו דברים שהם לא רצו שיתועדו בעת עשייתם. לגבי זה יש להדגיש מספר נקודות שגם העליתי בפניו: א. אני מצלם את המגרש ולא את האוהדים. ואם היו מבקשים לצפות בתמונה שצילמתי הייתי מראה להם בשמחה וגם הם היו נחשפים לכך. ב. החבר איתו הלכתי למשחק ועליו כתבתי לא פעם בבלוג – אביתר – לא אוהב לעמוד באזור של הקופים, ולכן, בכוונת מקוון, נמנענו מלהתמקם בסמוך אליהם (מסתבר שלא היינו מספיק הצידה ושהתזוזה לצד היא הרלוונטית לעניין ולא מספיק אם עולים עד הסוף למעלה). ג. כשאני מחליט לצלם את הקהל מדי פעם, אין שום סיכוי שזה יפליל אוהד של מכבי. אני מאד מקפיד על התזמון, למרות שהפעם זה בכלל לא היה רלוונטי, ושאם היו טורחים לברר היו מגלים שקיבלתי צמיד VIP לגמר גביע המדינה בכדורעף נשים, על מנת שאוכל לצלם את הקהל, בדיוק מהסיבה הזו.

ד. וזו הנקודה החשובה ביותר, ניסיתי לברר איתו לפשר הגישה. הלוא אם היו מבקשים ממני לחכות 2 דקות, האם לא הייתי מחכה? ודאי שהייתי מחכה. או אם היו מבקשים ממני ללכת לצלם מהצד, האם הייתי מסרב? וכי למה לי לסרב לכך?

באמת מעניין מה גורם לאותה חבורה לחשוב שיש להם בעלות על היציע? הרי הם לא הולכים ליותר משחקים ממני, לא מוציאים יותר כסף על מכבי ולא בטוח שמקדישים אליה יותר זמן ומרץ. אבל עזבו את זה, השאלה היותר מעניינת היא מדוע הם ששים עלי קרב? למה לא לנסות להסביר את הדברים בנועם? מעבר לזה שכולנו בני אדם, כולנו אוהדי מכבי והאינטרס שלנו משותף.

התשובה של קוף ירוק 1 לדברי היתה שאי אפשר לעשות בירור מקיף לגבי כל אחד ושגם אם עכשיו הוא מבין שלא היה סיכוי שאצלם אותם, לא היה ניתן לדעת זאת בזמן אמת. עם זאת, הוא התנצל על הגישה והדרך בה נעשו הדברים, והבין שזו לא הדרך הנכונה.

מעטים האנשים שיודעים כמה חברי ואנוכי עשינו ועודנו עושים בשביל הקהל של מכבי. במאקרו ובמיקרו. דברים שאני כותב כאן לראשונה בבלוג ורק בגלל המקרה הזו ומעולם לא ביקשתי קרדיט עליהם. דברים כמו הורדת מחירי כרטיסים למשחקים, אישורים להכנסת מטריות, עיכוב פתיחת משחקים, שקיפות, סוגיות של אביזרי עידוד ושלטי מחאה ועוד. וגם דברים שפחות צלחו, כמו ניסיונות להעתקת משחקים לאצטדיונים מזמינים יותר. הנהנים העיקריים מחלק לא מבוטל מהדברים שנכתבו לעיל ומדברים נוספים הם חברי ארגון הקופים הירוקים. מבחינתי, לקבל מהם יחס כזה הוא דבר בלתי ראוי. אבל לקבל יחס כזה אחרי אותם מעשים, די מוציא את הרוח מהמפרשים להמשיך בדרך הזו.

בשורה התחתונה, אין בלבי על איש. איך אמר לי קוף ירוק 1? "הארגון הוא החיים שלי." אז החיים שלי הם המשפחה שלי. ובטח שאין לי רצון או יכולת להתמודד עם מי שארגון אוהדים הוא מרכז חייו. אני גם מודה שאני מוצא את העניין מאד מוזר. אני חשבתי שהארגון הוא האמצעי ומכבי היא המטרה, אבל כנראה שטעיתי.

בכל מקרה, אני עודני מעריך מאד את ארגון הקופים הירוקים וחושב שהתרומה שלו למכבי ולאוהדיה גדולה וחשובה. רק חבל שחלק מחבריו מעדיף באופן אוטומטי את הדרך הניצית על הדרך היונית.

ולאותו בועט (אמרתי לכם שנחזור אליו) אני רוצה לומר – אתה בריון קטן ועלוב. וכמו כל הבריונים אתה גם פחדן. אין לי ספק שזו הדרך היחידה בה אתה פועל – רק ביתרון מספרי, רק מאחורי הגב, רק בהפתעה, רק בסביבה שלך. ואם מישהו ראה ושמע, אני ממש אשמח אם יעביר את המסר הזה לאותו בועט – אם היית מספיק אמיץ לבעוט בי אותי תהיה גם מספיק אמיץ לפגוש אותי פנים אל פנים שלא ביציע. ולא, אני לא מתכוון להחזיר לך באלימות. ברגע שזו לא הגנה עצמית, זו ממש לא הדרך שלי. אבל כן, אני לגמרי הולך להגיד לך את כל מה שאני חושב עליך. והאמת? לא מדובר על דברים טובים.

*

והיה גם משחק:

  1. לעניות דעתי, ואני לא אומר זאת בדיעבד, אלא חלקתי את המחשבה הזו עם לא מעט אנשים טרם המשחק, גיא לוזון שגה בגדול בבחירת הסגל. אני יכול לגמרי להבין את הרציונל של ההרכב (תכף ניגע בזה), אבל אני לא יכול להבין את הרציונל של הסגל. הלוא בלאו הכי עלינו עם קישור מעובה, אז מדוע צריכים להיות על הספסל עוד 3 קשרים מתוך 7 מחליפים? הסגל כלל רק שחקן הגנה אחד, שמתאים רק לעמדה אחת בהגנה וגם בה אינו מצטיין. עזבו עכשיו את ההעדפה האישית – האם לא היה הגיוני יותר לשבץ את איאד אבו עביד שיכול למלא את כל אחת מעמדות ההגנה? האם מישהו באמת מופתע שמארק ואליינטה נפצע? ומה היה קורה עם גארי קגלמאכר היה נפצע או מורחק? שוב היינו מנסים את קמיל ואצק בתור מגן ימני? לא ברור.
  2. ואפרורו הפציעה של ואליינטה – זו הסיבה לטעמי שלא בונים עליו לעתיד. היכולת קיימת, אבל זה לא מספיק אם הוא משחק משחק כן שניים לא.
  3. אני מבין את הרצון להמשיך עם אותו ההרכב שניצח במחזור הקודם (בשינויים המתחייבים) והיה בזה גם לא מעט היגיון, כיוון שמוחמד עוואד וניקיטה רוקביצה עושים יותר הגנה ומכסים יותר שטחים מעומר דמארי ואלירן עטר. אני בכלל חושב שהבעיה לא היתה בהרכב (אם כי יש לי העדפות אחרות פה ושם) ואף לא במערך, אלא במשימות האישיות. כתבתי על כך אחרי משחק הניצחון בטדי – כשאניס אלושי וקמיל ואצק כל הזמן עסוקים בעזרה למגנים, האמצע נותר דל ורך. לא בדיוק הפתעה גדולה שיניב בריק לא הצליח להתמודד עם גל אלברמן ואייל גולסה, וכך גם נותרו שטחים רבים ליוסי בניון. הכל עניין של סיכוי מול סיכון. מול קבוצות פחות טובות אפשר לקחת את הריזיקה הזו, אבל מול ת"א העזרה למגנים חייבת לבוא משחקני הקו, על מנת להשאיר מספיק שחקנים באמצע. לזכותו של רנה מולנסטיין, שעשה לא מעט שגיאות, אפשר לזקוף את ההבנה של הנקודה הזו, שכן במשחק הראשון נגד ת"א פתח עם 4 קשרים, מה שאפשר לעזור בצדדים ועדיין להישאר דומיננטיים באמצע, ובמשחק השני החליט שהאמצע הוא מה שחשוב ושחקני הקו ההתקפיים יאצלו לסייע למגנים (כמובן שזה נכשל, כיוון שגילי ורמוט לא סייע לסאן מנחם).
  4. ולמרות כל זאת, ניצחון בשבת ואנחנו לגמרי חזק במאבק על הכרטיס לאירופה.

 

אלישע לוי, ראובן עטר, אריק בנדו, אלכסנדר סטנוייביץ', מרקו בלבול, רוני לוי, רנה מולנסטיין, גיא לוזון. אנחנו נמשיך להתעסק בכישלון התורן בעמדת המאמן, וגם בשנה הבאה, במקום מקרפיון, נאלץ להכין את הגעפילטע פיש שלנו מלקרדה. אני לא אומר שאני רוצה שיעקב שחר יעזוב את מכבי, אבל מזמן הפסקתי לפחד מזה.

הבלוג מאחל חג פסח שמח ופורח לכל הקוראים.

נובחים בירוק (31)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

הייתי במילואים, אז שלום סיונוב מילא את מקומי עם עמית פרלה וניר הופמן.

האזנה מהנה.

לפרקים הקודמים – http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=527858

אני מבין שיש לחלקכם בעיות לפעמים עם סאונקלאוד. שימו לב שיש אפשרות לשמוע אותו גם דרך אפליקציות שונות. למי שיש אייפון. יכול להיכנס דרך האפילקציה המובנת פודקאסטים ולחפש את הפודקסיה ולהירשם ולהוריד את הפרקים. כנ"ל לגבי מי שיש לו אנדרואיד דרך אפיליקציות שונות דרך RSS של הפודקסיה. מכשירי Android: באמצעות אפליקציות כגון Podcast Addict, Pocket Casts, Stitcher ועוד.