נובחים בירוק (160)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

מתן גילור ומתי סין קרונה מארחים את משה טלסניק, אשר עסק בדוקטורט שלו במכבי. החל מהתקופה שקדמה להחלפת הבעלות והסיבות שהובילו אליה, דרך הרכישה של שחר וכלה ברצף האליפויות בתחילת-אמצע העשור הראשון של שנות ה-2000.

האזנה מהנה.

00:01:27 נביחות

00:04:18 אודות הדוקטורט של משה

00:09:42 מתי מתחיל הסיפור של שחר במכבי?

00:12:13 מה היה במכבי רגע לפני שחר

00:15:16 פרשת בומס

00:23:32 שחר חכר את מכבי? ועל השפעת ועדת אביבי

00:30:00 ההיסטוריה של מכבי מול החברה והפוליטיקה בישראל

00:33:39 על מקבילות של מכבי בעולם

00:48:18 השינוי של שחר במבנה הארגוני

00:56:56 פרשת הפקס

00:59:04 אסון קרית אליעזר (אמיר רנד) והשפעתו על הכדורגל

01:07:16 2006 – ההתדרדרות

נובחים בירוק (159)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

פרק הקורונה הראשון שהיה גם ה-live הראשון וגם פרק 159 . יחד עם אושרי קוסטינר, עופר פרוסנר, מתן גילור ועמית פרלה סיכמנו את העונה הסדירה החל משלבי הרכש בחלון הקיץ ועד מחזור 26; בדקנו את לוח התוצאות והסטטיסטיקה ושאלנו מה כל אלו אומרים על עתידו של מרקו עם הפנים לעונה הבאה. תנו לנו את ה⚽ בחזרה. זה לא משחק.

האזנה מהנה.

01:29 נביחות
05:06 סיכום הקיץ: שלב בתהליך או עוד מהפכה?
27:20 העונה היא הצלחה או כישלון?
33:43 בלבול לאן?
47:47 היה כיף
48:27 הימורים: האם העונה תסתיים?

נובחים בירוק (158)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

חוויות מיציע העיתונאים, תוגת הדחה מהגביע והשפעתה על מעמד המאמן, קורונה ותעדוף מעמדות בקהל. ויש גם משחק מול הפועל ת"א? שיהיו בשורות טובות.

האזנה מהנה.

0:00:53 נביחות

0:05:40 חוויות מיציע העיתונאים

0:13:39 סיכום ההפסד

0:25:07 מעמדו של בלבול

0:39:28 מה עושים עם המשחקים שנותרו לאור המצב?

1:01:06 את מי מרכיבים מול הפועל ת"א

1:08:03 הימורים על המשך הליגה ועל התוצאה

יומן מכבי (35) – הולכת לבד

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי ההפסד 2:1 להפועל באר שבע:

הכיסאות הכחולים-תכולים-לבנים בוכים. הם מייללים כאנשי זאב בליל ירח מלא בין תענית לחג. הם בוכים כי בגדו בתכליתם. ותכליתם היא שישבו עליהם אוהדים. והדמעות, אוי הדמעות. הן זולגות מטה ולאחר מכן מעלה. מעלה עד מקום משכנה של שכינת הכדורגל. הן ממלאות את בקבוק הבירה המקסיקנית שבידה. והן מלוחות. עד כדי כך שגם החמיצות העדינה של פלח הליים שבפתח לא מצליחה לאזן אותה.

יש בעלי תפקידים רבים חשובים בצבא. השליש חשוב. והחימושניקית חשובה. ובקרת הטיסה חשובה. ואיש המודיעין חשוב. הם כולם חשובים. ובלעדיהם, הצבא היה הרבה פחות טוב. אבל היה צבא. ובלי הלוחמים לא היה צבא. כי לא משנה כמה טוב המודיעין שלך וכמה מאורגן אתה ואיזה נהדר האמל"ח שלך, אם אין מי שילחץ על ההדק כל זה לא שווה. אז כן, יש משחק כדורגל בלי אוהדים. בשכונה, בליגות הנמוכות, אצל הילדים. יש. אבל זה שיש משחק כדורגל לא אומר שיש ענף כדורגל בלי אוהדים. כי אין.

נכון, בחלק של המשחק הרכיב הכי חשוב במועדון הוא השחקנים. הקבוצה אם תרצו. אבל בתור מי שדוגל בגישה ציבורית-קהילתית, אני טוען בתוקף, חזור וטעון, שהחלק הכי חשוב בענף הוא האוהדים.

הייתי במשחק עם עשרות אוהדים בלבד והייתי באצטדיון מלא שממתין זמן רב למשחק שיפתח. והשני, גם אם המשחק בסופו של דבר לא יוצא אל הפועל, עדיף משמעותית. ומרגש משמעותית. כי אם העניין היה רק רמת הכדורגל, היינו בוחרים, ככל הנראה, לצפות בליגות אחרות. צפון מערבית אלינו. אבל האהדה, היא שהופכת את העניין לכה מיוחד. היא שגורמת לנו לבחור במוצר פחות איכותי. היא שגורמת לנו להוציא אלפי ש"ח בשנה. היא שגורמת לנו לעזוב את המשפחה ולנסוע, לעתים מאות קילומטרים, בכל יום בשבוע, בכל שעה, בכל מזג אוויר, לכל מקום.

האם עדיף לדחות את הליגה או לעבור לעונה כפולה (וכן, יש לי פתרון למפעלים האירופאים, תנוח דעתכם)? או האם עדיף לקיים בית עליון ושלבי הכרעה של הגביע מול דממה מחרישת אוזניים? מודה שאפילו לדעתן כמוני אין תשובה טובה לזה.

*

המשחק הזה, הוא, כלל הנראה, המשחק הרשמי הראשון בהיסטוריה של מכבי שמתקיים ללא אוהדים. רגע, רגע אחד, איך אני מעז לטעון דבר כזה, כשכבר היו משחקים ללא קהל? אז זהו, שלא היו. כלומר, היו, אבל לא באמת. כי במשחק שהמועדון הזה החל את דרכו מאד מועדון לכדי מועדון גדול (ולאחר מכן לאימפריה מקומית) היה קהל. הוא לא ישב באצטדיון, אולם הוא מילא כל פינה ריקה על כל גג באזור של אצטדיון שר-טוב בנתניה. ובמשחק נגד הפועל פתח תקוה, אחרי טרגדיית אמיר רנד, היו אוהדים. הם לא ישבו באצטדיון, אבל הם מילאו את המרפסות ואת סטלה מאריס. ברפרנס לשיר האוהדים הידוע: "בכל מקום שתשחקי אני חייב לראות."

ואפילו במשחק אמצע טבלה בליגה השניה, מספרים אבי ודודי, הם היו שני אוהדי מכבי היחידים במשחק החוץ נגד הפועל אשדוד. שלאחריו אבי חזר לסיני והצליח לשכנע את מנהל הקבוצה שדודי יארח חברה לציוד השחקנים בספסל האחורי של האוטובוס. ממש טיול שנתי מגיא בן הינום.

אז מכבי, זאת שלעולם לא צעדה לבד, עשתה זאת הפעם. נכון, ביציע העיתונאים היו כמה וכמה אוהדי מכבי. ובתאי השידור. וכמובן מביאי הכדורים ועובדי המועדון. ברם, אפילו לא אחד שנכנס בשערי האצטדיון על תקן אוהד. וכמה שאני אוהב את האצטדיון החדש וכמה שאני אוהב את הגג הנהדר שלו (חבל שצבעו זהב ולא מחופה לוחות סולריים), הוא הסיבה שלראשונה בהיסטוריה מכבי צעדה לבד. וזה עצוב. וזה כואב. וזה קשה. באופן אישי ובלתי אחראי ואף מופקר – יותר מאשר כל חשש מכל נגיף.

ולעבדכם הנאמן, אשר מגדיר עצמו ראשית כאיש משפחה, לאחר מכן כאוהד מכבי ורק במקום השלישי כבן אדם, ישבה וואחד גולה בגרון. כזו שלא ישבה במשחק של מכבי הרבה מאד שנים.

אבל בואו נחזור כמה שעות לאחור.

*

בבוקר, אני מגלה, לאכזבתי הרבה, שהמשחק עתיד להתקיים ללא קהל. וזה קשה. האמינו לי שזה קשה לי. בתור מי שהמשחק היחיד העונה שהוא צפה בו בתבטת היה משחק החוץ בשטרסבורג, זה פשוט לא רגיל.

זה אמנם שחצני מאד ויהיר מאד להעיד על עצמך, אבל אני באמת ובתמים חושב ומאמין שמאז שאני אב מידת הגאווה מתונה אצלי. עם כל הפרדוקס שהמשפט הזה יוצר.

אבל כעת הגיעה העת להתבטא בחוסר צניעות. מאז עונת 2012/2013, עת סיימתי את ההתמחות והתחלתי לכתוב את יומן מכבי, אני כותב אחרי כל משחק. ואם נצמצם רק לעונות האחרונות, אז גם מקליט פרק בהסכת. אחרי כל משחק. גם טור בבלוג וגם פרק בהסכת.

ואם ננקה לרגע את האנשים שזה מקצועם ואם ננקה שתי שורות ברשתות החברתיות או סקרי דעת קהל, אני מספיק בטוח בעצמי לומר, שבודדים – אם בכלל, ואני מסייג רק כי לא נעים לי, למרות שאני בספק גדול אם יש כאלה – יצרו יותר תוכן סדור על מכבי ממני.

ובתור מי שייצר הכי הרבה תוכן סדור על מכבי בהתנדבות, כבר למעלה מחצי עשור, ובחשיפה לא מעטה לאחרונה, חשבתי שיש מקום לאפשר לי גישה ליציע העיתונאים.

וזה חשוב להבין. כי יכולתי לקבל אישור בלי קושי רב כבר מזמן. אבל לקבל אישור מהיום להיום, ולא בתחילת עונה, זה הרבה יותר קשה. אני חושב שיש מספיק אוהדי מכבי שצורכים את התוכן שאני מייצר ואני חשוב שיש גם ערך לבוא לקראתי אחרי שתרמתי כבר מספר דו ספרתי של כרטיסים לחיילים בודדים. לרבות צמד כרטיסים לאירוח ביציע הזהב. כרטיסים למקומות שאדם במצב הפיננסי שלי לא יעז להרשות לעצמו.

אז מכבי הביעה נכונות. וההתאחדות הביעה נכונות. וכך מצאתי את עצמי במשחק. ופה גם המקום לשבח את שתיהן. כי את שתיהן ביקרתי לא מעט. לדעתי, (כמעט) תמיד בענייניות ובמינימום השמצות כלפי הפרסונות. וכנראה שדובר ההתאחדות והדובר של מכבי מכירים בערך גם של תוכן לא מסחרי.

ולפני שנמשיך הלאה, יודגש שכרגע האתגר הכי גדול מבחינתי הוא להפוך את האישור הזה לקבוע. ואין לי ספק שמכבי תבוא לקראתי בעניין הזה. יהבי לכיוון משרדי ההתאחדות לכדורגל.

לא, חו"ח, כדי לשבת קבוע ביציע העיתונאים. זה תועבה מבחינתי (עבורי הכוונה, אין לי בדל ביקורת על אחרים). מקומי ביציע עם שאר האוהדים. אם וכאשר יהיה לי אישור שכזה, אני עדיין אשאר עם המינוי ועם מינוי החוץ ואמשיך לשלם על כל משחק ולשבת ביציע האוהדים, בכל אצטדיון ובכל מזג אוויר. בכל מקום ובכל שעה.

ורק במקרה הקיצון הזה, כשנבצר ממני לעשות כן, אני רוצה לדעת שאני יכול להמשיך ולהגיע לאצטדיון כדי להמשיך ולייצר את התוכן שלשמחתי הרבה אתם בוחרים לצרוך.

אין הנחתום וגו', אבל אם יורשה לי עדות עצמית אחרונה, אני חושב שאם יש מגיע…

ונחתום בזה שכשאנשים החלו לפנות אלי ולשאול האם הם זיהו נכון אי שם במעלה יציע העיתונאים, גם הדיסקרטיות הלכה פייפן.

*

ובכך, עם כאבים עזים בכף יד שמאל – כאלה שמקשים עלי לנהוג לעבודה, מרחק 5 דקות מפתח ביתי – אשתי, שתחייה, אלתרה חבק והצלחתי לנהוג עד חיפה.

בדרך הלוך, נראה שהרדיו של הפוקוס 2010 גם כן נדבק והוא לא ממש מתפקד. אפשר להבין אותו. בכל זאת, בשנות רכב, מדובר על קבוצת סיכון. לא נותר אלא לבחור אחד מבין התקליטורים שברשותי.

ואיך נוהג לומר קומיקאי מוכר יותר או פחות? "חיפה לחיפאים". לפיכך, בדרך החלטתי להאזין ללהקה חיפאית. להקת הבלאק מטאל 'עזאזל' היתה בחירה טובה. באופן אישי אני מעדיף דת'. ואם כבר בלאק אז ברוטלי. אבל באין ציפור שיר, גם בלאק מלודי הוא זמיר. ובאמת שאין על הקול הנערי של אסף עינב. קצת לפני שהוא פנה לדרך החתחתים של קרוספייר.

אחסוך מכם את רגעי המבוכה בניסיון ללטש את כישורי הניווט שלי מהמילואים על מנת לאתר את הדרך המדויקת מהכניסה לאצטדיון ליציע העיתונאים ונעבור לדבר כדורגל.

*

לפני המשחק היו לי שלושה חששות מקצועיות:

  1. המשחק ללא קהל ולא ברור איך השחקנים יגיבו לזה.
  2. הקבוצות של יוסי אבוקסיס נוטות לפרוח בצמתי הכרעה, אלה של מרקו בלבול פחות.
  3. זיכרון סיום עונת 2016 בו הובסנו על ידי מכבי תל אביב רק כדי לנצח אותם בגמר הגביע במשחק העוקב.

לדעתי, לכל הנ"ל אכן היתה השפעה לא מעטה על תוצאת המשחק.

לא, אין פה תירוצים. ולא, אני ממש לא טוען שעם קהל או עם ניצחון קטן יותר על ב"ש במשחק הליגה היינו עוברים שלב. יקומים אלטרנטיביים גדולים עלי בשלב הזה.

*

אבוקסיס, כלקח ממשחק הליגה וכפי שהיה ברור שיעשה, פתח עם שלושה בלמים. וזו נקודה מהותית. ומדוע? בשל הפציעה של יובל אשכנזי. בניגוד לאופן בו מכבי משחקת נגד קו ארבע, נגד חמישה בהגנה הצטרפות של הקשרים לעומק היא הנשק היעיל ביותר. היא גם מכריחה את ההגנה להסיר חלק מתשומת הלב שמוקדשת לניקיצה רוקביצה. ואין מומחה גדול יותר במכבי בכניסות לעומק מאשר אשכנזי. ואין שחקן במכבי שהוא יותר אנטי כניסות לעומק מאשר מקסים פלקושצ'נקו.

אני לא מבקר את בלבול על החילוף. זה מתבקש להכניס קשר מרכזי על קשר מרכזי. לא כל שכן שפלקושצ'נקו אמור לפתוח בשבוע הבא נגד הפועל תל אביב ועדיף שיגיע כמה שפחות חלוד. השאלה היא האם, כשבלבול בחר בפלקושצ'נקו, ולא בשחקן אחר עם תנועה לעומק, נניח סינטאיהו סלליך, לא היה נכון לשנות את המערך? למשל, לעבור כבר אז למערך של 4:4:2 ולא רק אחרי שמוחמד עוואד נכנס במקומו של יאניק ווילדסחוט.

כשהאחרון הגיע בקיץ, השמועות אמרו שהוא יודע לשחק גם כחלוץ שני ולא רק כשחקן קו. ואולי, בתחילת המחצית השניה, כשראינו שחסר משחק עומק וכשראינו שמגיעה עזרה לאור דדיה כל אימת שווילדסחוט מולו, היה נכון לנסות לגוון.

*

בכל עונה, כששולחים אותנו לים, אני טוען שהעונה לא נגמרה. ראשית, כל עוד יש סיכוי ראלי, מכבי עדיין משחקת על האליפות. אבל זה עתיד להסתיים בשבוע הבא, להערכתי. קשה לי לראות איך מנצחים את הפועל תל אביב בלי נטע לביא, יובל אשכנזי וסאן מנחם. ולכל מי שרוצה לטעון שמנחם זה לא חיסרון משמעותי, אציין שהוא כן. הן משום שאיקוום אוטין יגיע כמעט ללא דקות משחק והן כי הוא יכול לשחק גם בקישור. למכבי פשוט אין קישור למשחק. נבואה שהגשימה את עצמה, כשהעמדה הכי דלילה יצרה הכי הרבה עומס על השחקנים וכך גררה פציעות והרחקות, מה שהפכו אותה לדלילה אף יותר.

כששאלתי את בלבול איך הוא מתכוון להתמודד עם החוסרים המשמעותיים, הוא העדיף להתחמק ממתן תשובה. חבל, אבל מובן.

ואחרי שבשבוע הבא, ככל הנראה, יסתיים המרוץ לאליפות, עדיין צריך להבטיח מקום באירופה.

וכל עונה, גם אחרי שמכבי מבטיחה מקום באירופה או בשנים האחרונות בעיקר מבטיחה שלא תהיה אירופה, הטענה החוזרת שלי היא שהעונה לא נגמרת עד המחזור האחרון כי עדיין צריך לשחק בשביל כל אותם אלפים ביציעים. בשבילם צריך להזיע עד טיפת האנרגיה האחרונה במשחק חסר חשיבות.

פרמיות זה חשוב. והערך הספורטיבי לא יסולא בפז. אולם, אחרי שהפרק התחרותי של העונה יסתיים, אם לא יוסר האיסור על קהל ביציעים, קשה לי יהיה לבוא בטענות לשחקנים שלא מוציאים מעצמם 100%. כן, מקצוענים וכל העניין הזה. ובכל זאת…

*

אסיים בכך שלדעתי כדאי לשקול דחייה נוספת של הליגה עד אחרי פגרת הנבחרת ולקיים עוד מחזור אמצע שבוע באפריל או מאי, על מנת להגדיל את הסיכוי שאוהדים יוכלו להגיע ליציעם. עדיפה מגבלת כמות על העדר אוהדים כלל.

נובחים בירוק (157)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

נובחים בירוק פרק 157: הפעם אירחנו את מוטל'ה רפלד. איתו סיכמנו את הניצחון על ב"ש ואת העונה הסדירה והתכוננו לרבע גמר הגביע.
האזנה מהנה.
00:57 נביחות;
06:00 סיכום המשחק נגד באר-שבע;
19:07 סיכום העונה הסדירה – השחקן המצטיין, הפתעת העונה, נקודות שפחות אהבנו, המשחק הכי טוב;
36:08 לקראת משחק הגביע;
38:50 הימורים וסיום.

יומן מכבי (34) – סוף עונה סדירה

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי הניצחון 0:4 על הפועל באר שבע:

בניגוד לתקופה האחרונה, הפעם מכבי עם משחק מצוין. משחק שמשקף את העונה הסדירה. משחק התקפי משובח, במונחי הליגה השישית באירופה, לצד מרכז שדה שתלוי יותר מדי בקפטן, הגנה חשופה ולעתים בעייתית ושוער טוב ויציב.

המשחק הזה הוא גם זמר שלוש התשובות לאחד מידידי הבלוג והחביבים שבמגיבים:

  1. הנה הוא קיבל משחק של 7.
  2. הנה הוא קיבל עוד דוגמה מדוע, זולת קבוצה אחת ועוד משחק אחד, קבוצות שבאות ליזום נגד מכבי נענשות.
  3. הנה הוא קיבל הסבר מדוע שוער צריך לסגור את הפינה הקרובה ולאתגר את השחקן לסובב לרחוקה.

*

מהצד הירוק, מרקו בלבול החליט להמשיך עם ההרכב שניצח באשדוד. ייתכן שהוא דגל באסכולת "הרכב מנצח לא מחליפים" או שפשוט רצה לשמור את דולב חזיזה לגביע ולא לסכן אותו בפציעה חוזרת כתוצאה מהעומס.

מהצד האדום (כחול), יוסי אבוקסיס, שלא כהרגלו נגד מכבי, עלה כדי להיות דומיננטי. וכשיש שטחים וכששתי הקבוצות באות לנצח, למכבי היתרון. כמו כן, באופן לא אופייני, נדמה שבהפסקת המחצית אבוקסיס זרק את המגבת הלבנה, ועבר להתכונן לגביע.

איך זה בא לידי ביטוי? מקבוצה יוזמת, ב"ש עברה להתגונן (ולא בהצלחה יתרה). במקום 54% החזקה בכדור במחצית הראשונה, היא החזיקה במחצית השניה 40% בלבד מהמזמן בכדור.

בנוסף, בשלב כלשהו, כשלואי טאהא החליף את מיגל ויטור, מרואן קבהא הצטרף אל הראשון ואל שיר צדק ויצר שלישיית בלמים.

האם ניתן ללמוד מכך שאבוקסיס מתכוון למשחק הגביע בפרדיגמה שונה או שמא הוא מעוניין להטעות את היריב? זאת נגלה כמובן ביום רביעי.

גם בלבול משלב כלשהו עבר לחשוב על הגביע. בעיקר האמור לגבי החלפתו של ניקיטה רוקביצה בירדן שועה. שועה מסרב, בכל תוקף, לשחק כחלוץ מטרה. בניגוד לרוקביצה שכל הזמן מחפש את התנועה לעומק והשטחים המתים, שועה בורח מהרחבה, רוצה כדור לרגל ומנסה יותר לפרגן לאחרים מאשר לכבוש בעצמו. אני חושב ששועה שחקן טוב ממוחמד עוואד, אבל אני גם חושב שלמרות ששניהם לא מתאימים לשחק כחלוץ מטרה בודד, עוואד הוא הרע במיעוטו בתפקיד זה. עם זאת, אפשר ששועה ישחק חלוץ שקר (מה שקרה מכורח המציאות אתמול).

הנחתי שבלבול יעדיף לתת ליאניק ווילדסחוט לנוח ויכניס את דולב חזיזה על חשבונו, אבל הוא כנראה העדיף להשאיר את ווילדסחוט, שבמחצית השניה פשוט התעלל באור דדיה, ולהוציא את סינטאיהו סלליך, שלא היה מספיק טוב. נקווה שלא נשלם על זה בשחיקה מיותרת של ההולנדי. נחמה פורתא שמשחק הבית נגד הפועל ת"א יתקיים ביום שני, כך שאחרי הגביע יהיה מספיק זמן לנוח.

כן צריך להוסיף לגזרת ווילדסחוט את סאן מנחם שהצטרף רבות להתקפה (יותר ממאבוקה לתחושתי), משך אש וסייע לווילדסחוט גם בחילופי מסירות. גם לו מגיעות מחמאות לכך שמכבי תקפה משמאל יותר מאשר מהמרכז או מימין. ובטח שמגיעות לו מחמאות על כך שב"ש הצליחה יותר בהתקפותיה מצד שמאל מאשר מימין (קרי, צד שמאל של הגנת מכבי). זה בולט אחרי משחק בו ארנסט מאבוקה התקשה להתמודד עם אלטון אקולסטה, ממנו מאד התרשמתי.

גם סטטיסטית היה למנחם משחק טוב עם 8 חילוצים על 3 אבודים, 8/11 במאבקים (4/4 בגובה) ו-63/65 במסירות.

*

נטע לביא הוכיח שוב כמה הוא חשוב למכבי ואיזה שדרוג הוא עשה העונה. מול קישור לא פראייר בכלל של קבהא, פיליפה ז'וסאווה ודויד סימאו הוא סיים עם 12 חילוצים לעומת 2 אבודים בלבד. הכי הרבה חילוצים במשחק כמובן. הוא גם נכנס להכי הרבה מאבקים, ולמרות שניצח רק מחצית מהם, הראה שוב כמה הוא קשוח. להוסיף לזה שהיה מאד מדויק. וזה כבר לא לביא שמדייק כי הוא משחק רק לרוחב. זה לביא שמדויק גם כשהוא משחק צפון-דרום.

*

עוד הערה על הבלמים של ב"ש – השילוב של שיר צדק עם מיגל ויטור הוא כנראה הטוב בליגה בהנעת כדור ושבירת לחץ, אבל מעבר לזה שאוהד לויטה לא מצטיין במשחק הרגל, מה שמוריד מהאפקטיביות שלהם, ספק כמה הצמד הזה מספיק אתלטי כדי להתמודד עם התקפות מעבר. קטונתי מלהשיא עצות למאמנים של קבוצות אחרות, אבל אם ב"ש רוצה ליזום נראה שהיא צריכה את טאהא לסיכול התקפות המעבר של היריבה.

*

לסיכום, כי בלאו הכי יש לנו הזדמנות נוספת השבוע לדבר על המאצ'-אפ בין הקבוצות, חסכו ממני את הטענות על התבטלות מכוונת. להזכירכם, כשב"ש שיוועו לאליפות אחרי 40 שנים, מכבי עשו נגדם תיקו בטרנר שהחזיר את מכבי ת"א למקום הראשון, ניצחו אותם באבירן מה שהשאיר לת"א סיכוי לאליפות במחזור האחרון והדיחה אותם בגביע. אני די משוכנע שאיש בב"ש לא מעוניין להתבטל בפני מכבי אחרי הרצף ההוא, כשהפעם להם ישנה הזדמנות להרוס לנו. לא כל שכן שקלינגר, קפטן צהוב לשעבר, אזא"מ, לא שש אלי קרב להעניק הנחות למועדון בו גדל.

נובחים בירוק (156)

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

פרק 156 נפתח עם נביחות קולניות המשיך בסיכום ולקחים מאשדוד ועבר לדיון על מיקום הרדיוס בנתניה, ההיערכות לאבוקסיס ומה חשוב יותר בצמד המשחקים מול ב"ש.

האזנה מהנה.

00:59 דני עמוס
02:38 העתקת ביתיות למען השעה האחידה
09:05 סיכום המשחק מול אשדוד
20:22 אירוח בנתניה
34:43 לקראת באר שבע – ליגה וגביע
42:36 מעקב צהובים וסכנות הרחקה
44:04 איפה משחק האגפים?
46:54 עוד קצת על באר שבע