היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.
או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.
***
- בשנים האחרונות חל קיטון ניכר בקילומטרז' של קטעי נגד השעון במירוץ האופניים היוקרתי ביותר בעולם – הטור דה פראנס. לטענתו של ידידי הנכבד, עידו גילרי, המהלך נובע משיקולי מדרוג, הואיל וקטעי הנג"ש פחות מעניינים לצפייה. כפועל יוצא, טוען מר גילרי, קיימת הטיה לכיוון הרוכבים אשר פחות טובים בקטעי נג"ש, בדגש על מטפסים קלי משקל, אשר, בניגוד לעבר, לא נדרשים לגיוון. בעוד שרוכב נג"ש צריך לשדרג את יכולות הטיפוס שלו על מנת לזכות בטור, מטפס לא צריך לשפר את יכולות הנג"ש שלו, אשר בדרך כלל יגררו גם עליה במסת השריר שתפגע ביכולות הטיפוס. אם אני מבין נכון, עידו טוען שיש מספר עקרונות לגראנד טור, אשר חריגה מהם פוגעת במהותו של הטור. אחד מעקרונות אלה הוא קילומטרז' לא מבוטל של קטעי נג"ש. אם רוצים להיות יצירתיים, אפשר לתבל אותם בנג"ש קבוצתי, נג"ש בעליה ועוד. אבל כמו שלא יהיו פתאום 15 קטעי הרים או קטעים שטוחים של 20 ק"מ, כך ראוי גם לשמור על קילומטרז' נכבד של קטעי נג"ש. ידידי הנכבד לא פחות, דוד סעדה, טוען שמדובר על מצב זמני בו מארגני הטור מנסים להתמודד עם כריסטופר פרום, אשר נמנה על צמרת המטפסים, צמרת השענים ושייך לקבוצה הטובה ביותר, אשר מעמידה עבורו את הסגל הטוב והממושמע ביותר. סגל אשר רואה בטור תכלית אחת – זכייה של פרום. כתבתי בעבר על הבחירה המתמדת והקשה שמנהלי ענף/ליגה צריכים לעשות בין ספורטיביות לבין תחרותיות. כל אחד מעביר את הגבול במקום שונה, ולכן אני מבין למה יש מי שיחשוב שכדי לעודד תחרות מול כריס פרום בפרט וקבוצת סקיי בכלל ראוי לערוך אי אלו שינויים בטור, תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר בעקרונות, ועדיף שאם תהיה פגיעה היא תהיה בעקרונות החשובים פחות. ברם, הרשו לי להעלות תיאוריה נוספת. העידן הנוכחי הוא עידן נקי יותר. יש לכך אינדיקציות רבות. הואיל ודוד אמר שיכתוב טור בנושא, לא ארחיב בעניין. האם העידן נקי לחלוטין? לא טענתי זאת. אבל אני בהחלט טוען שהוא נקי מבעבר. אז מה עניין שמיטה להר סיני? הואיל ואנחנו בעידן נקי יותר, הרבה יותר קשה לצבור יתרון בקטעי הטיפוס. אם נתסכל על השנתיים האחרונות, ניווכח שפרום לא ניצח ולו קטע בודד בעלייה, שאינו קטע נג"ש. למעשה, בטור האחרון לא רק שלא ניצח בשום קטע, אלא שאפילו לא הגיע שני. רוצה לומר שבעידן שבו קטעי הטיפוס מאפשרים פערים קטנים יותר – יש שיאמרו גם בשל מסלול פחות קשה, קרי ערך קטעי הטיפוס יורד, אולי כדאי בהתאם להוריד גם את ערך קטעי הנג"ש? ואולי בכלל כדאי שיהיה מפתח לפיו עבור כל קילומטרז' מסוים בשיפוע מסוים יהיה קילומטרז' מסוים של נג"ש, על מנת לשמור על האיזון הכה שברירי הזה. נכון, מצד אחד אנחנו לא רוצים זכייה של מטפסים שמזניחים את יכולת הנג"ש שלהם. מצד שני, האם אנחנו רוצים ליצור הטיה גדולה מדי לצד השני, לפיה מטפס טוב אך שלא נמנה על הצמרת ושען מצוין, בעזרתם של דומסטיקים המטפסים טוב ממנו יזכה בטור בהפרש גדול, כמו בשנת 2012? כנראה שהתשובה תלוית עדיפות אישית.
- לפי הפרסומים בתקשורת (הספרדית, הצרפתית והברזילאית), ניימאר דה סילבה סנטוס ז'וניור עתיד לממש את סעיף היציאה בחוזהו מברצלונה (אל דאגה, את הכסף הוא לא יוציא מכיסו הפרטי, אלא יקבלו מפריז סן ז'רמן, יעבירו לברסה ויחתום על חוזה חדש מול הצרפתים לאחר השחרור). מעניין כמה אנשים יגידו על כך שזוהי הוכחה ניצחת לכך שליד ליונל מסי לא צומח דשא… מעניין כמה זה יפגע במורשת של הכוכב הארגנטינאי…
- בדיונים ברחבי המרשתת בכלל וברשתות החבריות בלבד, אני רואה רבים שמרכיבים את הרכב כל הזמנים בכדורגל העולמי. הביטו, אינני טוען שזינדין זידאן הוא השחקן הגדול ביותר או הטוב ביותר בתפקידו (אני גם לא טוען שלא). ואם פשוט בוחרים שחקנים לפי עמדות, אני יכול להבין למה יש אנשים שמעדיפים שחקנים אחרים על פניו. אבל כשיש ריכוז שחקנים כל-כך טוב, אין מי שידע להוציא מהם יותר מזיזו. לכל הפחות, אני לא ראיתי אחד כזה בימי חיי. כשרוצים להראות גדולה של שחקן, פעמים רבות מצרפים סרטון וידאו עם ביצועים מרשימים מהקריירה. במקרה של זידאן אין שום צורך בסרטון מכל הקריירה – מספיק סרטון ממשחק אחד. משחק בו זידאן כבר בן 34, ימים בודדים לפני פרישתו ממשחק פעיל.
