היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.
או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.
***
אחרי הניצחון 1:3 על הפועל חדרה:
אחרי העונה הקודמת והכתם הארור שהותירה, אפשר לברך על חזרתה של מכבי לבית העליון. גם אם תאורטית ישנו תרחיש קצה אחר, מעשית מכבי הבטיחו בו את מקומה.
נכון, הנטייה היא לרדת לקרקע – קל וחמר לפני הדרבי – הואיל ומדובר על הפועל חדרה שאינה מאריות הכדורגל הישראלי, איבדה מספר שחקנים מרכזיים בחלון ההעברות והיתה חסרה עוד מספר שחקנים אתמול. ובכל זאת, במשך דקות ארוכות מכבי מאד הרשימה נגד קבוצה ששלושה מחזורים לסיום העונה הסדירה עדיין נמצאת במקום שמוביל לבית העליון.
מרקו בלבול החליט, לראשונה מאז מונה למאמן מכבי, לעלות במערך שכולל 4 שחקני הגנה בלבד, וכן במערך של 4:2:3:1. אמנם אני חשבתי שהיה עדיף לו סנטיהו סלליך היה משובץ באגף ימין ומוחמד עוואד מתחת לחלוץ, אבל הרבה יותר מעניין לנתח מדוע בלבול בחר אחרת.
לדידי, הוא בחר אחרת כיוון שמבחינתו שחקני הקו היו ארנסט מאבוקה וכרים פריי. הנטייה של סלליך היא להיצמד לקו ושל עוואד להיכנס למרכז, מה שמפנה את האגף למאבוקה, שאכן בישל צמד שערים והיה שחקן ההתקפה המרכזי של מכבי במחצית הראשונה.
עם זאת, לא לחינם השחקנים שהיו פחות טובים במכבי, לטעמי, היו צמד המוחמדים. מוחמד עוואד שפחות מוצא את עצמו באגף ימין ומוחמד אבו פאני שפחות מוצא את עצמו מתחת לחלוץ. ייתכן והיה מקום לעבור למערך של 4:3:3 אחרי הפציעה של סלליך והכניסה של אבו פאני, אבל אני לגמרי יכול להבין את בלבול שגם רצה שלהישאר בתבנית בה התכוננה הקבוצה למשחק וגם רצה עוד שחקן שיסייע בלחץ הגבוה, שאכן היה אפקטיבי.
כמו כן, מעניין לראות שנטע לביא תופקד בצד ימין של הקישור כמחפה על מאבוקה ואילו מקסים פלקושצ'נקו תופקד בצד שמאל בו רמי גרשון היה מבוקר יותר וכך פלקושצ'נקו יכל לשאת את התגית של הקשר המרכזי בעוד שלביא נושא את תגית האחורי, למרות שעמדת המוצא של שניהם היתה פחות או יותר באותו קו רוחב.
עוד בצד החיובי , מכבי חזרה ל"נומרה" ביחסי בית-חוץ. וזה טוב, כי זה משדר שהיא עושה צעדים בכיוון הנורמלית. ונורמלי זה מצב בו בבית אתה יותר טוב מאשר בחוץ, כי נורמלי זה מצב בו השחקנים והקהל מרימים אחד את השני ולא מורידים אחד את השני. ופה מגיע שאפו ענק לבלבול שהחזיר לפחות חלק מהביטחון לשחקנים. זה בא לידי ביטוי לא רק בפעולות במגרש, אלא בכך שהם שואבים אנרגיה מהקהל ומרגישים יותר נוח בבית. עד לא מזמן הם חשו יותר נוח בחוץ בבחינת "תנו לנו להגיב ושקט מהקהל". היום מכבי בגישת "אנחנו ניזום והקהל ידחוף אותנו".
בצד השלילי, מכבי עדיין מתקשה לייצר כמות גדולה של מצבים איכותיים. גם במשחק בו מכבי פתחה עם כלים התקפיים רבים ומגוונים וגם במשחק בו היא קיבלה יריבה יחסית נוחה וגם במשחק בו הלחץ הגבוה עבד והניב הרבה חילוצי כדור בשטח המגרש של היריבה, מכבי לא היתה מספיק מסוכנת. כן, לזכותנו עומד אחוז ניצול מצבים מאד מעודד בשלושת המשחקים האחרונים, מה שמראה על ניצני מחץ, אבל זה עדיין לא מספיק. עדיין חסר דיוק בחלק הקדמי. עדיין חסר השחקן שעמדת המוצא שלו מתחת לחלוץ ויודע לעשות משם נסים ונפלאות.
ברם, העונה אפשר להסתדר בלי אחד שכזה. על אחת כמה וכמה אם ממשיכים במערך של שלושה בלמים, אבל התקפית מוותרים על חלוץ לטובת פריי. כלומר מערך של 5 שחקני הגנה, 2 קשרים, 2 חלוצים בצדדים וחלוץ מרכזי.
זו, דרך אגב, בדיוק הצורה בה הייתי פותח בדרבי. לא כל שכן כשבמשחק הקודם בין הקבוצות הפועל הרגו אותנו עם כדורים ארוכים מגבריאל תמאש לבן אז'ובל, וקישור הגנתי חזק. חבל לבזבז שחקנים על האמצע. עדיף עוד בלם שיעזור להתמודד עם הכדורים הארוכים, חלוץ שיציק לתמאש לבנות את ההתקפות ושחקני אגף שיעקפו את פקק התנועה של הפועל במרכז השדה. רז מאיר (מאבוקה מוצהב) וסלליך (בתקווה שיהיה כשיר) בימין וסאן מנחם עם פריי בשמאל יכולים לעשות את העבודה.
עוד סיבה לשלושה בלמים, אם עשרים הדקות האחרונות נגד חדרה לא שכנעו אתכם, היא עומרי גלזר. הדרבי יהיה המשחק הראשון שלו מאז שלב הבתים בגביע הטוטו. לא מעט טינופת זרמה בקישון מאז ועדיף לסוכך עליו. בהתאם להתפתחות המשחק אפשר לעשות שינויים.
ומשפט אחרון דווקא על פריי – אני לא קושר כרתים ולא מושח בשמן אחרי משחק וחצי. ובכל זאת, מה שעושה אותי אופטימי לגביו הוא שבניגוד לשחקנים אחרים שהלהיבו בהתחלה וראו שיש להם כדורגל, דוגמת רובן ראיוס, פריי מהיר, נייד ומסייע להגנה. מה שאומר שגם בימים פחות טובים שפחות הולך עדיין יהיה לו המון מה לתרום. וכן, הוא כנראה השחקן היחיד בקבוצה (ומהבודדים בליגה) שיודע להוביל כדור בשתי הרגליים.
