יומן מכבי (18) – ביי גיא

היכנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

או פשוט הירשמו בפינה השמאלית עליונה וקבלו עדכונים הישר לתיבת הדואר האלקטרוני.

***

אחרי התיקו 1:1 עם הפועל אשקלון:

מספר הערות על סיום דרכו של מאמן מכבי, גיא לוזון, במועדון:

1. מי שעוקב אחרי הבולג יודע שחשבתי בזמנו שלוזון אינו המינוי הנכון. אחרי הפלייאוף העליון בעונה שעברה חשבתי שנכון לסיים איתו את ההתקשרות. בצר לי, צדקתי. הביטו, אני בז למי שרק מחפש את השלילי בכל דבר ואז אם הוא צודק הוא יכול להתפאר בזה ואם טועה כולם באופוריה ומי בכלל זוכר? ואם זוכרים סולחים. דווקא למי שמהמר על החיובי יש מרווח טעות קטן יותר, כי הוא יוצא טועה כשכולם עצבניים. אז לא, אני ממש לא נוהג להמר תמיד על השלילי וגם מודה כשאני טועה, אבל הפעם הכתובת היתה על הקיר.
2. העיתוי בו פוטר לוזון הוא עוד אינדיקטור לניהול הכושל של המועדון. זה מזכיר לי במתאם גבוה מאד את הפיטורין של רנה מולנסטיין בעונה שעברה. ולמה אני מתכוון? למולנסטיין פירקו את הסגל ואחרי שנבנה סגל חלופי נתנו לו שלושה משחקים עד שפוטר. בעונה הנוכחית חיכו עד אחרי הפגרה בה היתה למאמן המחליף הזדמנות להתחיל בהטמעת עקרונות השיטה ואז, שוב, נתנו ללוזון 3 משחקים נוספים אחרי הפגרה ופיטרו אותו. לפחות הפעם זה נעשה לפני חלון ההעברות בו למאמן, כך סביר להניח, יש השפעה כלשהי, למרות שהסמכות העליונה היא המנהל הטכני.
3. אחד מעמודי האוהדים ברשתות החברתיות, אשר מנוהל על ידי אנשים חביבים ביותר שאני מאד מעריך, כתב שמי שהיה בעד מינוי מנהל מקצועי (אני למשל) לא צריך לדרוש את פיטורי גיא לוזון (גם כן, אני למשל). אני נאלץ לא להסכים עם טענתם. אפשר לחשוב שמאמן מסוים הוא מצוין, אבל לחשוב ששחקן מסוים בקבוצה לא מספיק טוב וצריך לעזוב. אין סתירה בין הדברים. אפשר גם לחשוב ששחר חייב להישאר במועדון, אבל להעביר ביקורת על חלק מהמינויים שלו. לפיכך, אני חושב שאין שום סתירה עם הרצון למינוי מנהל מקצועי ועם העדר הסכמה עם דעתו לגבי מאן דהוא. זאת ועוד, אם היה מדובר על מינוי של אלאך דיינו. ברם, כפי שנוכחנו מההחלטה לפטר את לוזון, זה היה יותר רצון לא לעשות שינוי מאשר דעה כי לוזון הוא האדם המתאים בזמן המתאים ובמקום המתאים.

הלוואי וגיא לוזון היה מצליח במכבי, אבל לצערי זה לא קרה. בכל מקרה, פיטורי מאמן במכבי הוא תמיד יום מצער שמשאיר תחושה מרה. כל שנותר לי הוא להודות ללוזון ולאחל לו בהצלחה בהמשך דרכו.

*

כמה קטנות לגבי המשחק:

א. הפעם, בניגוד למשחקים הקודמים, לא הגענו למצבים רבים והחמצנו, אלא פשוט לא הגענו למספיק מצבים, מה שדי סותם את הגולל על טענות השיפור שנשמעו מפה ומשם.

ב. עומרי בן הרוש וגל אלברמן: כשהודיעו על ההחתמה של שניהם בקיץ חוויתי דעה דומה לגבי שניהם – יכולים להועיל בתור שחקנים משלימים לסגל, אבל אין להם מה לתרום בתור שחקנים קבועים בהרכב. במקרה של אלברמן עושה רושם שזה אכן האופן בו משתמשים בו. קשר אחורי נוסף נגד קבוצות עם קישור חזק, רוטציה דוגמת גביע הטוטו ומקרים של פציעות כמו אלה של גיאורגי קוסטדינוב ונטע לביא. במקרה של עומרי בן הרוש לא כך היא. שניהם היו החלשים ביותר בקבוצה לטעמי, אבל במקרה של אלברמן אני מניח שזה חד פעמי. במקרה של בן הרוש, לצערי, נאלץ לחכות לפחות עד חלון ההעברות. כמובן שניתן לבצע אי אלו שינויים כמו רמי גרשון כמגן ודלק קינן כבלם או יונתן לוי כמגן, אבל זה קצת ניסיון לכבות את שריפת הענק עם דלי מים.

ג. ניקיטה רוקביצה: ברור שלא הכי נוח לו לשחק בעמדת החלוץ המרכזי נגד קבוצות מתגוננות, אבל גם נגדן הוא נותן מספרים. שער נגד רעננה, שער נגד פתח תקוה, שער (שנפסל) בדרבי ושער נגד אשקלון. נכון, לקלאוס משחק גב לשער עדיף בהרבה ולדמארי מיקום עדיף, אבל הואיל וכרגע הוא החלוץ היחיד שמסוגל לשים את הכדור ברשת, אני חושב שהוא צריך להמשיך לפתוח גם במשחקים הקרובים.

ד. רועי קהת: גם בתקופה כה גרועה של הקבוצה ברצף שנים כה גרוע של המועדון ובשיא הלחץ לקח את המשחק על עצמו. כל הזמן בא לקבל כדור, שיחק קדימה וניהל את העניינים. וזה, יקירי, מראה על אופי. אותו אופי שבקושי נתקלנו בו בעונות האחרונות. רק מסה קריטית של שחקני אופי כאלה שהם גם שחקני איכות לצד סגל מאוזן יוכלו להוציא את הקבוצה מתחתית הבור. ובכל זאת, צריך לציין שיש ליקוי בעזרה של קהת לחוליה האחורית. קהת לא קשר אחורי ולא נראה שהוא בדרך להפוך לכזה. הוא משתתף במשחק ההגנה, אבל לצפות ממנו להבנת משחק הגנתית של קשר אחורי זו תמימות. תמימות שעולה בספיגת שערים.

ה. כ-14,500 אוהדים אחרי הפסד בדרבי מהמקום השמיני ברצף עונות כזה? להסיר את הכובע. העיקר שבתקשורת מעדיפים להלל כמויות של קהלים אחרים שלא מתקרבות לזה ולבקר את מכבי על "חצי אצטדיון ריק".